אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ט · משנה טו

משנה יד

לו וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, מוֹשְׁלֵי מְשָׁלוֹת לָתֵת אוֹת אַמִּלְתָא וְטַעַם לַחָכְמָה לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁעֲרֵי בִינָה, כְּגוֹן מִמְּשָׁלוֹת שׁוּעָלִים. וּמֵ"ם רִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹם מִן:

לז וּלְשׁוֹן הַכָּתוּב לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם [מִשְׁלֵי ח]. וּמְפָרֵשׁ בְּשָׁרְשֵׁי [רַבִּי דָּוִד] קִמְחִי, עִנְיַן הַמְּהִירוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַהַתְמָדָה עַל הַדָּבָר:

לח הָעֹשֶׁר. כִּדְאָמְרִינַן תְּרֵיסָר אַלְפֵי עֶגְלֵי הֲוָה מְעַשֵּׂר מֵעֶדְרֵיהּ כָּל שַׁתָּא. רַשִׁ"י:

לט וְלִבִּי מְהַסֵּס, שֶׁאִם כֵּן כִּנּוּי הַשֵּׁם שֶׁלֹּא לִכְבוֹדוֹ. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, וּפֵרוּשׁ קַטְנוּתָם שֶׁל חֲסִידִים בִּכְלָלָם וְשָׁרְשָׁם, לְפִי שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַדָּבָר וּתְחִלָּתוֹ קָטָן. עַד כָּאן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי גָּרַס שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁל חֲסִידִים:

מ זִיו הַחָכְמָה. כָּתַב רַשִׁ"י זֶה לֹא יָדַעְנָא מָה הִיא. עַד כָּאן. וַאַנָּא לֹא יָדַעְנָא אַמַּאי לֹא מְפָרֵשׁ כְּעֵין שֶׁמְּפָרֵשׁ לְזִיו הַכְּהֻנָּה:

מא וּמֵתָה. לֹא יָדַעְנָא אַמַּאי נָקַט לָשׁוֹן מְשֻׁנֶּה וְלֹא קָאָמַר וּבָטְלָה:

מב זִיו הַכְּהֻנָּה. שֶׁהָיָה חָכָם וְעָשִׁיר וְכֹהֲנִים רַבִּים אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ. רַשִׁ"י. וְזֶה שֶׁכָּתַב חָכָם צָרִיךְ לוֹמַר כֹּהֵן:

מג חֲבֵרִים. רְצוֹנוֹ לוֹמַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן עַל שֵׁם חֶבְרָתָם חֶבְרָה נֶאֱמֶנֶת: וּבְנֵי חוֹרִין. מְיֻחָסִים. רַשִׁ"י: חָפוּ רֹאשָׁם. שֶׁגָּבְרָה יְדֵי עַזֵּי פָנִים שֶׁהֵם עֲשִׁירִים וְאֵלּוּ עֲנִיִּים: וְנִדַּלְדְּלוּ כוּ'. אֵין חָשׁ לָהֶם: וְאֵין דּוֹרֵשׁ. לְיִשְׂרָאֵל: וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַשִׁ"י: וְאֵין שׁוֹאֵל. בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ. נִרְאֶה לִי: הַגָּדוֹל. הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקְנוֹס תַּלְמִיד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: שָׁרוּ חַכִּימַיָּא. הִתְחִילוּ הַחֲכָמִים: סָפְרַיָּא. מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת, שֶׁהֵם קְטַנִּים מִן הַחֲכָמִים: כְּחַזָּנָא. עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז'‏ דְּיוֹמָא: כְּעַמָּא דְאַרְעָא. כְּעַמֵּי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ כָּאֲנָשִׁים הַנִּבְעָרִים מִדַּעַת וּמִיִּרְאַת ה':

מד מְבַקֵּשׁ. וְלֹא קָשְׁיָא דְּלֹא אָמַר וְאֵין דּוֹרֵשׁ, כֵּיוָן דִּתְרֵי תַּנָּאֵי נִינְהוּ, וְלִישְׁנָא דְּמַר הָכֵין וְלִישָׁנָא דְּמַר הָכֵין:

מה בְּעִקְּבוֹת כוּ'. בְּסוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. רַשִׁ"י:

מו יַאֲמִיר. בְּפֶרֶק חֵלֶק גָּרַס יְעַוֵּת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה (מִלְשׁוֹן יְקַר, כָּבוֹד). לִישָׁנָא אַחֲרִינָא מְכֻבָּד שֶׁבָּהֶן יְהֵא עַוְּתָן וְרַמַּאי, עַד כָּאן. אוֹ יַאֲמִיר מֵעִנְיָן גַּבְהוּת כוּ', וְיִהְיֶה עִנְיָנוֹ הַיֹּקֶר יִגְדַּל עַד לְמַעְלָה, כְּאָדָם הָאוֹמֵר יֵשׁ יַקְּרוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

מז בְּיֹקֶר. שֶׁהַכֹּל עוֹסְקִין בְּמִשְׁתָּאוֹת: וְהַמַּלְכוּת. שֶׁל גּוֹיִם הַשּׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם: וְאֵין תּוֹכֵחָה. אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ, שֶׁכֻּלָּם נִכְשָׁלִים בְּחַטָּאוֹת, וּכְשֶׁמּוֹכִיחָן אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה כָּמוֹנִי: בֵּית וַעַד. שֶׁל חֲכָמִים יִהְיֶה לְבֵית זְנוּת, שֶׁכָּלוּ הַחֲכָמִים וְאֵין לוֹמֵד תּוֹרָה, וִיהֵא חָרֵב מֵאֵין אִישׁ, וּבַעֲלֵי זִימָה מִתְגוֹדְדִים שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁחוּץ לָעִיר הָיוּ בָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם. רַשִׁ"י:

מח זְרִיזוּת כוּ'. פֵּרוּשׁ זְרִיזוּת שֶׁהוּא זָהִיר וּמָהִיר בְּמִצְוֹת, כִּדְאָמְרִינַן זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת. הָרַ"ן. וְכֵן בִּכְלָלוֹ שֶׁהוּא זָרִיז לְהִשָּׁמֵר עַצְמוֹ שֶׁלֹּא תָּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ. רַשִׁ"י. וּפֵרוּשׁ נְקִיּוּת, נָקִי בְּאֵין חֵטְא:

מט טָהֳרָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י צַח וּמְלֻבָּן, וְעָדִיף מִנָּקִי. וְהַנִמּוּקֵי יוֹסֵף מְפָרֵשׁ טָהֳרַת הַלֵּב, כְּשֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת יִגְרֹם לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לֹא יֶחְטָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

נ פְּרִישׁוּת. אַף מִדָּבָר הַמֻּתָּר פּוֹרֵשׁ, לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. רַשִׁ"י:

נא קְדֻשָּׁה. שֶׁהוּא פְּרִישׁוּת טְפֵי לְהִתְקַדֵּשׁ אֲפִלּוּ מֵהַצָּרִיךְ לְגוּפוֹ, כְּגוֹן נְזִירוּת יַיִן וְתַעֲנִיּוֹת. יְפֵה מַרְאֶה. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר בַּמֻּתָּר וְצָרִיךְ לְךָ:

נב עֲנָוָה. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מְבַזֶּה עִנְיְנֵי הָעוֹלָם בָּא לִידֵי עֲנָוָה. הָרַ"ן:

נג יִרְאַת חֵטְא. הַיְנוּ שֶׁמִּצַּד הַחֵטְא בְּעַצְמוֹ מִתְיָרֵא. וְלֹא מִיִּרְאַת הַפֻּרְעָנוּת, אֶלָּא מֵאַהֲבַת הַמָּקוֹם אוֹ מִפְּנֵי מוֹרָאוֹ, וְאֵין זֶה מוֹרָא פֻרְעָנוּת אֶלָּא שֶׁמּוֹרָאוֹ וְגָדְלוֹ וְאֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עָלָיו. אִי נַמִּי רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמְּדַקְדֵּק מְאֹד פֶּן יִכָּשֵׁל בַּחֵטְא אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג. יְפֵה מַרְאֶה:

נד חֲסִידוּת. פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמָיִם. הָרַ"ן. וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ וִתּוּרוֹ עִם חֲבֵרָיו לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ. יְפֵה מַרְאֶה:

נה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לְהַשְׁרוֹת עָלָיו שְׁכִינָה. רַשִׁ"י:

נו תְּחִיַּת הַמֵּתִים. בַּיְרוּשַׁלְמִי, דִּכְתִיב וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם [יְחֶזְקֵאל לז], שֶׁבִּתְחִלָּה יִתֵּן בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יִחְיוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ נִמּוּקֵי יוֹסֵף, וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִדְבֶּקֶת בָּהֶם. וְאַף עַל גַּב דִּפְשׁוּטוֹ נְתִינַת הָרוּחַ בְּגוּפָם כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ, מִדִּכְתִיב רוּחִי וְלֹא רוּחַ מַשְׁמַע הָרוּחַ הַמְּיֻחָד לַה'‏ דְּהַיְנוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. יְפֵה מַרְאֶה:

נז עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, תְּחִיַּת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ, וְמַיְתֵי מִדִּכְתִיב הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה'‏ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא [מַלְאָכִי ג']. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן וְכֵיוָן דְּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ יוֹם אָתֵי אֵלִיָּהוּ, נִמְצָא שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים גּוֹרֶמֶת לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבֹא:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה