עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ט
יח כִּדְתָנוּ רַבָּנָן לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, הָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ אֲפִלּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם הִכִּיר בּוֹ לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:
יט מִשֶּׁבָּא כוּ'. וְרַצְחָן מְפֻרְסָם הָיָה:
כ בֶּן הָרַצְחָן. בְּרִיָּה קָטִילָא. יְרוּשַׁלְמִי:
כא לֹא אֶפְקוֹד כוּ'. תָּנוּ רַבָּנָן וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאוֹמֵר לֹא אֶפְקוֹד וְגוֹ', מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא עָוֹן דִּידֵיה אִין, דְּבָנֵיה וְדִבְנָתֵיהּ לֹא, תָּא שְׁמַע לֹא אֶפְקוֹד וְגוֹ', וְכִי תֵימָא עָוֹן אֵשֶׁת אִישׁ אִין עָוֹן דִּפְנוּיָה לֹא, תָּא שְׁמַע כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ [הוֹשֵׁע ד], הֵם עַצְמָם נוֹאֲפִים כִּפְרָדִים הַלָּלוּ. רַשִׁ"י:
כב וְשִׁכְחָה וּמַחֲלֹקֶת. וְעַד יְמֵיהֶן לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּן הָיוּ אוֹמְרִים דְּבָרִים כִּנְתִינָתָן לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְהֵן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּחְלְקוּ בִּסְמִיכַת קָרְבְּנוֹת יוֹם טוֹב כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה, וְהוּא מַחֲלֹקֶת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. רַשִׁ"י:
כג אֵין אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. לָרְאָיָה שֶׁאֶשְׁכּוֹל נֶאֱמַר לְכִנּוּי אָדָם הֶחָשׁוּב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ: