עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה א
א כִּי יִמָּצֵא. הָכִי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר וְעָנוּ וְאָמְרוּ כוּ', וְסֵדֶר עֶגְלָה עֲרוּפָה כֵּיצַד, כִּי יִמָּצֵא. גְּמָרָא:
ב שְׁלֹשָׁה כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא זְקֵנֶיךָ שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה:
ג שְׁנַיִם. וְתַנָּא קַמָּא הַהוּא מִבַּעְיָא לֵיהּ לִמְיֻחָדִין שֶׁבְּשֹׁפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה וָי"ו דִּוְשֹׁפְטֶיךָ דָרֵישׁ לְמִנְיָנָא לְהָבִיא עוֹד שְׁנַיִם, וְתַנָּא קַמָּא וָי"ו לֹא דָרֵישׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: