עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה א
א בְּשָׁעָה כוּ'. הַאי דְּלֹא תָּנֵי הָכָא נַמִּי כֵּיצַד כִּדְקָתָנֵי פֶּרֶק דִּלְעֵיל מִקְרָא בִּכּוּרִים כֵּיצַד, מִשּׁוּם דְּהָתָם סְלִיק מִנֵּיהּ דְּקָתָנֵי לְעֵיל מִנֵּיהּ וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. תּוֹסָפוֹת:
ב מְשׁוּחַ כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דּוּמְיָא דְּשׁוֹטְרִים, דִּכְתִיב וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים מַה שּׁוֹטְרִים בִּמְמֻנֶּה וְיֵשׁ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו, אַף כֹּהֵן מְמֻנֶּה וְיֵשׁ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ מְמֻנֶּה עַל גַּבָּיו, מִיהוּ בָּעֲבוֹדָה לֵיכָּא. וְאֵימָא סְגָן, סְגָן לָאו מְמֻנֶּה הוּא, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁלֹּא אֵרַע פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל אֵין לַסְּגָן גְּדֻלָּה שֶׁל כְּלוּם מִן הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּעֵין מִנּוּי אֲמַרְכָּל וְגִזְבָּר שֶׁגִּדְּלוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. תּוֹסָפוֹת:
ג יְרוּשַׁלְמִי, הֲרֵי קְרִיאַת שְׁמַע דִּכְתִיב בָּהּ וְדִבַּרְתָּ בָּם, וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. וּמְשָׁנֵי נֶאֱמַר כָּאן הַגָּשָׁה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַגָּשָׁה, וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי [דְּבָרִים כא], מַה לְּהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאִיכָּא דְּיָלֵיף הַגָּשָׁה הַגָּשָׁה מִוְנִגַּשׁ מֹשֶׁה אֶל הָעֲרָפֶל [שְׁמוֹת כ]. תּוֹסָפוֹת:
ד יְהוּדָה עַל כוּ'. כְּשֶׁאָמַר יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן הַיְנוּ נַמִּי לְהֶפֶךְ. וּלְפִיכָךְ אָמַר תּוּ וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין:
ה וְצִחְצוּחַ. הוּא מְרִיטַת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה כְּגוֹן הַסַּיִּף וְהָרְמָחִים. הָרַמְבַּ"ם. וְהוּא מִלָּשׁוֹן נְחֹשֶׁת מְמֹרָט [מְלָכִים א ז], עִנְיָן זֹךְ וְלָטוּשׁ:
ו וְשִׁפְעַת. לְשׁוֹן רִבּוּי כְּמוֹ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ [אִיּוֹב כב]. עָרוּךְ: