עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
כב בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְתֵימַהּ דְּלֹא פֵּרֵשׁ מְנָלָן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּבַבְּרַיְתָא, כֹּה תְבָרְכוּ, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, נֶאֱמַר כָּאן תְּבָרְכוּ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג תֵּימַהּ, וַהֲלֹא עוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַשֵּׁם, כְּדִתְנַן מִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ג' דְּיוֹמָא, וְזֶה הָיָה הֶפְסֵק גָּדוֹל מֵעֲנִיַּת אָמֵן. וְשֶׁמָּא הָיוּ עוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד לְאַלְתַּר כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא וְלֹא הָיוּ מַמְתִּינִין עַד סוֹף הַפָּסוּק. וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְסִיקִין בֵּין פָּסוּק לְפָסוּק חָשֵׁיב לְהוּ בְּרָכָה אַחַת. אֲבָל בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה לֹא הָיוּ עוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, דְּלֹא הָיוּ עוֹנִין רַק כְּשֶׁהַמְּבָרֵךְ הָיָה אוֹמֵר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי כוּ':
כד וּמִיהוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הַגְבָּהָה בְּעָלְמָא בְּמַשְׁמָע:
כה וּבָא וְשֵׁרֵת (דְּבָרִים יח) אִתַּקַּשׁ בְּרָכָה לְשֵׁירוּת, דִּכְתִיב (שָׁם י) לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ:
כו וַיִּשָּׂא. נִרְאֶה לִי דְּלָאו רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ, דְּאִי הָכִי לְדִידֵיהּ בִּגְבוּלִין נַמִּי לִבָּעֵי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁיהֶן, אֶלָּא אַרֵישָׁא מְהַדַּר גַּם כֵּן מְנָלָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשָּׂא: