עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
ח מְסַיֵּם בַּבְּרָיְתָא מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה לַה' וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַה'. מֹשֶׁה אָמַר כִּי גָּאֹה גָּאָה וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַה'. וְלִישְׁנָא דְּרָאשֵׁי פְרָקִים קָשְׁיָא, וְלָכֵן נִרְאֶה לִי שֶׁהַשִּׁירָה מִתְחַלֶּקֶת לְעִנְיָנִים וּפְרָקִים, וּבְכָל פֶּרֶק הָיוּ עוֹנִין אוֹתוֹ רֹאשׁ פֶּרֶק. וּבְהַלֵּל פְּלִיגֵי רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, דִּלְרַשִׁ"י בְּרָאשֵׁי פְרָקִים עוֹנִים רָאשֵׁי פְרָקִים וְלֹא יוֹתֵר, וְעַל כָּל דָּבָר חוּץ מֵרָאשֵׁי פְרָקִים עוֹנִים הַלְלוּיָהּ, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַלֵּל. וּלְהַתּוֹסָפוֹת מִתְּחִלַּת הַפֶּרֶק עַד סוֹפוֹ עוֹנֶה רֹאשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר עַד סוֹפוֹ, וְכֵן פֶּרֶק שֵׁנִי כוּ':
ט אֶת שְׁמַע. כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִלָּה וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְקוֹרִין כֻּלָּן יַחַד, וְכָךְ שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל כֻּלָּם וְכִוְּנוּ יַחַד אֶת הַשִּׁירָה כִּכְתָבָהּ. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא טַעְמָא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּדָרְשִׁינַן וַיֹאמְרוּ, דְּאָמוּר כֻּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לֶאֱמֹר, דְּפָתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא:
י וְלֹא כְקוֹרִין. נִרְאֶה לִי לְהָכִי קָאָמַר תּוּ, לַאֲפוֹקֵי נַמִּי מִדַּעַת שְׁלִישִׁית, כְּקָטָן הַמַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו כָּל מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה לַה' וְהֵן אוֹמְרִים אָשִׁירָה לַה' כוּ'. לְהָכִי אָמַר כוּ', דַּאֲפִלּוּ כִּקְרִיאָה זוֹ נַמִּי לֹא: