עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הַבַּעַל אִם אֵינוֹ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, דְּהָא כְּשֶׁאֵינוֹ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן לֹא בָּדְקֵי לָהּ מַיָּא לְדִידָהּ. וְהָא דְּלֹא תְּנַן לַבּוֹעֵל כִּדְקָתָנֵי בַּסֵּיפָא, דְּהָכָא אַיְדֵי דְּתָנֵי אוֹתָהּ תָּנֵי אוֹתוֹ, וְסֵיפָא אַיְדֵי דְּתָנֵי בַּעַל תָּנֵי בּוֹעֵל. גְּמָרָא:
ב דִּלְבִיאַת מַיִם תְּלָתָא כְּתִיבֵי. וּצְרִיכִי, חַד לְצַוָּאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר שֶׁיָּבֹאוּ בָּהּ הַמַּיִם, וְחַד לַעֲשִׂיָּה מוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַבְטִיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּבְדְּקוּהָ הַמַּיִם, וְחַד לִידִיעָה דְּבֶטֶן וַהֲדַר יָרֵךְ שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז כֵּיוָן דְּבִקְלָלָה מַזְכִּיר יָרֵךְ תְּחִלָּה. וּתְלָתָא וָי"ו לְצַוָּאָה וַעֲשִׂיָּה וִידִיעָה לַנּוֹאֵף. גְּמָרָא. וּמִשּׁוּם הָכִי בְאִסּוּרָא דְּנוֹאֵף סַגִּי בְּחַד וָי"ו לִדְרָשָׁא: