עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ח
כח מַה בֵּין כוּ'. שִׁיֵּר טוּבָא, הָנָךְ דְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין, וְכֵן הָא דְּאֵין אִשָּׁה מֵפֵרָה נִדְרֵי בִתָּהּ:
כט עַיֵּן פֵּרוּשׁוֹ פֶּרֶק ד' דְּנָזִיר מִשְׁנָה ו' כוּ'. וְנִרְאֶה לִי דְּפֵרוּשׁ לִכְשֶׁיִּגְדַּל כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה גָּדוֹל לְעִנְיָן נְדָרִים, וּמִיהוּ עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְתוּ לֹא, דִפְשִׁיטָא דְּמִכֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי פָּקְעָה לָהּ הַדָּרַת אָבִיו וּמִמֵּילָא אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עוֹד נְזִירוּתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ל בִּתּוֹ. לְאָמָה כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה. רַשִׁ"י:
לא בִּתָּהּ. דִּכְתִיב כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ [שְׁמוֹת כא]. גְּמָרָא:
לב לָאו לַאֲפוֹקֵי נַעֲרָה, דִּבְהֶדְיָא תְּנַן הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה. אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי בּוֹגֶרֶת:
לג מְקַדֶּשֶׁת. מֵרֵישָׁא דִּקְרָא דְּאֶת בִּתִּי נָתַתִּי לְאִישׁ יָלֵיף לֵיהּ, וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל הַזְּקֵנִים, מַשְׁמַע לְמַעֵט אִמָּהּ דְּאֵינָהּ זַכָּאָה בְּבִתָּהּ לָתֵת. תּוֹסָפוֹת:
לד אוֹתוֹ לְגוּפֵיהּ אִצְטְרִיךְ, דִּבְלֹא כְּסוּתוֹ, וְעִקַּר טַעְמָא מִשּׁוּם בִּזְיוֹנָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: