עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
ט אֵימָא סֵיפָא אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה, וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר דְּאֵין זְכוּת תּוֹלָה. וּמְשָׁנֵי בִּזְכוּת כְּרַבָּנָן סְבִירָא לֵיהּ:
י דְמֵחֲמַת בְּעִיתוּתָא פִּתְאוֹמִית רְגִילָה לִפְרֹס, שֶׁמַּרְפִּים הַדָּמִים וְנִפְתַּח הַמָּקוֹר. וְלֹא דָּמֵי לַחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת הַדָּמִים דִּתְנַן סוֹף פֶּרֶק ד' דְנִדָּה, שֶׁהִיא דְּאָגָה [שֶׁ]אֵינָהּ בָּאָה פִתְאוֹם. גְּמָרָא:
יא וְטַעְמָא שֶׁהוּא נִקְרָא מַחֲנֵה לְוִיָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב לְפִי שֶׁעַד שַׁעַר נִקָּנוֹר הוּא מַחֲנֵה לְוִיָּה, וְקוֹרְאֵהוּ בִּכְלַל הַר הַבַּיִת, וְשַׁעַר נִקָּנוֹר עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לֹא נִתְקַדֵּשׁ כוּ', וּקְדֻשַּׁת עֲזָרָה רְצוֹנוֹ לוֹמַר עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ שֶׁהוּא מַחֲנֶה שְׁכִינָה:
יג אֶלָּא מִיהַת הַכֹּל לְפִי זְכוּתָהּ, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה עוֹשָׂה מְרֻבֶּה לְעוֹשָׂה מֻעָט:
יד שָׁנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, דִּכְתִיב [דָּנִיֵּאל ד] וַחֲטָיָךְ בְּצִדְקָה פְּרֻק וְגוֹ' הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ. וּכְתִיב כֹּלָא מְּטָה עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא וְגוֹ' לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשָׂר. גְּמָרָא:
טו שְׁתֵּי שָׁנִים כוּ'. יְרוּשַׁלְמִי. שָׁנָה אַחַת מִנְבוּכַדְנֶצַּר. שְׁתֵּי שָׁנִים מֵאַמְנוֹן, וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים [שְׁמוּאֵל ב יג]. שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵאַחְאָב, וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה [מְלָכִים א כב]:
טז תֵּדַע כוּ'. תִּרְאֶה וְתִלְמֹד בְּפָרָשַׁת סוֹטָה, דְּיָלְפִינַן וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זֶרַע. וְנִקְּתָה עַל יְדֵי זְכֻיּוֹת כְּדֵי זְרִיעַת זֶרַע תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יוֹתֵר כְּדִמְפָרֵשׁ בִּגְמָרָא:
יז כְּאִלּוּ כְּתִיב בְּטֵי"ת, מֵעִנְיַן חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וּטְפָלָה בִּגְלָלִים, וּטְפֵלָה שֶׁל תַּנּוּר. כִּי הַתָּי"ו וְהַטֵּי"ת מִתְחַלְּפִין בְּמוֹצָא דטלנ"ת. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ תִּפְלוּת דִּבְרֵי הֲבַאי וְדִבְרֵי מְשָׁלִים, מִלְּשׁוֹן הֲיֵאָכֵל תָּפֵל בְּלִי מֶלַח [אִיּוֹב ו], שֶׁעִנְיָנוֹ דָּבָר חָסֵר וְגָרוּעַ:
יח וְרַבָּנָן כְּלוֹמַר בֶּן עַזַּאי, מִבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא דְּאָמַר אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בִּידֵי מִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרוּם עָלֶיהָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁפָּרַשׁ מִכָּל עֲסָקָיו וְנַעֲשָׂה עָלֶיהָ עָנִי וַחֲסַר כֹּל. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא שֶׁמַּעֲרִים שֶׁיִּתְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ לִקְבֹּץ עַל יָד לִלְמֹד מִכָּל אָדָם:
יט לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, הַחֲכָמִים קוֹרִין עַצְמָם פְּרוּשִׁים לֶהֱיוֹתָם מֻפְרָשִׁים מִבְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֶסְרוֹנוֹת וְהַמִּדּוֹת הַפְּחָתִיּוֹת וְהָרְדִיפָה אַחַר תַּאֲוַת הָעוֹלָם. הֵם מְיַחֲלִים לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא וְלַמִּדּוֹת הַמְּעֻלּוֹת:
כ מְבַלֵּי כוּ'. אוֹ מְכַלֵּי עוֹלָם. שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמַּפְסִידִים מְצִיאוּת הָאָדָם. הָרַמְבַּ"ם. וְרָצָה מְצִיאוּת הָאָדָם לְפִי שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל. וְכֵן אָמְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: