עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ה
לד שְׁמוּאֵל. לִכְאוֹרָה נִרְאֶה מִדְיָלִיף לֵיהּ מִשִּׁמְשׁוֹן, שֶׁנְּזִירוּתוֹ הָיְתָה כִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק קַמָּא. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי נְזִיר עוֹלָם הָיָה, וְהָאוֹמֵר הֲרֵינִי כִּשְׁמוּאֵל הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם. וְנִרְאֶה לִי מִשּׁוּם דַּהֲלָכָה כְּרַבָּנָן דִּשְׁבוּעוֹת דַּף ל"א דִּסְבִירָא לְהוּ דּוֹן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ. וּלְעֵיל תְּנַן דְּאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דְּשִׁמְשׁוֹן וּנְזִיר עוֹלָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה כְּדִבְרֵי. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי. רַשִׁ"י:
לו בְּשִׁמְשׁוֹן כוּ'. כְּדִכְתִיב [שׁוֹפְטִים יג] כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן. רַשִׁ"י:
לז אֶלָּא כוּ'. כְּלוֹמַר בִּשְׁמוּאֵל לֵיכָּא לְפָרֵשׁ מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וְדָם, דְּהָכִי כְּתִיב קְרָא [שְׁמוּאֵל א א] וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה כוּ', שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ שֶׁיִּהְיֶה לַה', שֶׁעֹל מַלְכוּת שָׁמָיִם יִהְיֶה עָלָיו וְלֹא עֹל מוֹרָא בָּשָׂר וְדָם. וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה כֵן, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָא בָּשָׂר וְדָם. וּלְפִי שֶׁנֶּחְלְקוּ בּוֹ אִם הָיָה נָזִיר, לְפִיכָךְ לֹא סִדְרוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶלָּא בְּסוֹף הַמַּסֶּכְתָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
סוף הספר