עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ז וּמַשְׁמַע דְּאִלּוּ קֶבֶר הַתְּהוֹם לֹא הָיְתָה יְדוּעָה מִקְרֵי. וְכֵן הוּא בְּהֶדְיָא בַגְּמָרָא. וְתֵימַהּ לִי שֶׁהֲרֵי נוֹדַע לְמִי שֶׁקְּבָרוּהוּ שָׁם [בְּפֶרֶק ז' דִּפְסָחִים] וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ וְאִיכָּא לְמֵימַר כְּגוֹן שֶׁנָּפַל בַּקֶּבֶר וָמֵת:
ח בְּמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק ז' דִּפְסָחִים כָּתַב דִּלְאַחַר שֶׁהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה, מַשְׁמַע דְּלֹא אִכְפַּת לָן בַּגִּלּוּחַ כוּ'. וְנִרְאֶה שֶׁהָרַ"ב סוֹבֵר כִּלְשׁוֹן אַחֵר שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, דִּבְטֻמְאַת הַתְּהוֹם אֲפִלּוּ רַבָּנָן מוֹדוּ דְּנִזְרַק אֶחָד מִן הַדָּמִים סַגִּי. וּמִיהוּ לְשׁוֹן הָרַ"ב בִּפְסָחִים אֵינוֹ מְדֻקְדָּק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט טָמֵא. דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא. תּוֹסָפוֹת:
י בְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ד' דְּטָהֳרוֹת וְעַיֵּן שָׁם:
יא מְשֻׁקָּע. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וּכְבָר הִגִּיעַ לְךָ מִזֶּה הַמָּקוֹם עִנְיָן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מָצוּי לְזִכָּרוֹן תָּמִיד, וְהוּא שֶׁהַמֵּת כְּשֶׁנִּמְצָאֵהוּ בְּעִנְיָן [שֶׁאֶפְשָׁר] שֶׁלֹּא יָדַע אוֹתוֹ שׁוּם אָדָם בָּזֶה הַמָּקוֹם, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נַחְשְׁבֵהוּ בְּמַדְרֵגַת טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁנִּמְצָא מִי שֶׁיָּדַע כוּ'. וְאִם נִמְצָאֵהוּ מְגֻלֶּה וְנִרְאֶה, לֹא נֹאמַר אוּלַי לֹא עָבַר שׁוּם אָדָם עָלָיו וְלֹא רָאָהוּ וְאֵין מִי שֶׁיֵּדָעֵהוּ, אֶלָּא נֹאמַר שֶׁכְּבָר נוֹדַע וְאֵינָהּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם:
יב וְכֵן פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְאֵין לְשׁוֹן הַתַּנָּא סוֹבֵל פֵּרוּשׁ זֶה. וּמִלְּשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה שֶׁהוּא טַעַם לָמָּה נֵלֵךְ אַחַר הַחֲזָקוֹת, וְזֶה לְפִי שֶׁאִם לֹא נֵלֵךְ אֶלָּא נֹאמַר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מִמַּה שֶּׁהָיָה מֻחְזָק בּוֹ לֹא נוּכַל לַעֲמֹד בְּשׁוּם עִנְיָן, שֶׁכְּשֶׁתֹּאמַר אֶפְשָׁר שֶׁהוּא כֵּן תּוּכַל כְּמוֹ כֵן לוֹמַר בְּהֶפֶךְ, שֶׁהָאֶפְשָׁרִים אֵין לָהֶם תַּכְלִית שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בְּשׁוּם אֶחָד מֵהֶם, וְזֶהוּ שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין עֲמִידָה בַּדָּבָר הָאֶפְשָׁרִי וּכְאִלּוּ יֵשׁ לוֹ רַגְלַיִם לַהֲלוֹךְ תָּמִיד: