עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה י
כט לְפוּם רָהִיטָא כָּתַב כֵּן, דִּסְתָמָא תְּנַן לְעֵיל מִשְׁנָה ג' דְּסוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמִיהוּ בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סוֹתֵר שִׁבְעָה יָמִים בִּלְבַד, וְטַעְמָא כִּי הֵיכִי דְּגַדְּלֵי שְׂעָרוֹת, דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן כָּל שִׁבְעָה יוֹמִין אָתְיָא מַזְיָא כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעָקְרוֹ:
ל וְיָלֵיף לַהּ מִקְּרָא. וּפֵרוּשׁ יָצָא הַיְנוּ מִצְוַת גִּלּוּחוֹ. אֲבָל יְדֵי נִדְרוֹ דְּקָרְבַּן נָזִיר לֹא יָצָא, וּכְדִתְנַן בְּרֵישׁ זְבָחִים שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וְהַיְנוּ דְקָאָמַר אוֹתוֹ זֶבַח לֹא עָלָה לוֹ: