עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
טז וְשׁוֹחֵט כוּ'. לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת אַחֲרֵי שֶׁאָמַר הָכָא שֶׁעַל הַשְּׁלָמִים יְגַלֵּחַ דִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּימוֹ, וְקָשֶׁה אִם כֵּן לָמָּה הִקְדִּים חַטָּאת וְעוֹלָה לַשְּׁלָמִים. אֲבָל הָרַ"ב הֶעְתִּיק שָׁחַט כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר, אַשְּׁחִיטַת שְׁלָמִים מְגַלֵּחַ וְלֹא עַל הַקּוֹדְמִים, וְכֵן סִדּוּרָן בַּפָּרָשָׁה, בֵּין בַּהֲבָאָה בֵּין בָּעֲשִׂיָּה. וּלְפִיכָךְ נִרְאֶה לִי שֶׁכְּסִדְרָן בַּכָּתוּב כֵּן הוּא סִדְרָן, דִּמְנָלָן לְשַׁנּוֹת הַסֵּדֶר מִמַּה שֶּׁסְדוּרִין בַּכָּתוּב. וְכֵן הוּא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ. וּבְפֵרוּשׁוֹ פָּסַק כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְלָשׁוֹן דִּבְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא אִיצְטְרִיךְ, אֶלָּא דְּהָאֱמֶת הוּא אוֹמֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז דְּאִי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ, אִי נַמִּי כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, בִּזְיוֹן מִקְדָּשׁ הוּא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
יח וּמְגַלֵּחַ. שֶׁתִּהְיֶה תִגְלַחְתּוֹ אַחַר שְׁחִיטָתָן. הָרַמְבַּ"ם:
יט וְאִם גִּלַּח כוּ'. אָתְיָא כְּכֻלֵּי עָלְמָא. וּבַיְרוּשַׁלְמִי יָלֵיף לַהּ מִקְּרָא: