עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א הָעֲנָבִים. [וְהוּא הַדִּין] נַמִּי מְחַיֵּב עַל זַג וְחַרְצָן. אֶלָּא הָא אֲתָא לְאַשְׁמְעִינַן דְּאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְכַזַּיִת, וְהַאי דְקָתָנֵי עֲנָבִים לַאֲפוֹקֵי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אֲפִלּוּ עָלִין וְלוּלָבִין. רַשִׁ"י:
ב וְהַיְנוּ כְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא נַמִּי הָכִי סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר כְּדֵי לְצָרֵף כַּזַּיִת. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּמַתְנִיתִין [דְּקָתָנֵי בְרֵישָׁא עַד שְׁיֹאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזַּיִת] אַלִּיבָּא דְּכֻלֵּי עָלְמָא, דְּבַאֲכִילָה מוֹדוּ כֻּלֵּי עָלְמָא דִבְכַזַּיִת, וְלֹא פְלִיגֵי אֶלָּא בִשְׁתִיָּה, דְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן כְּדֶרֶךְ כָּל שְׁתִיָּה וְלֹא גָּמַר שְׁתִיָּה מֵאֲכִילָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא גָּמַר כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב אֵיךְ מְשַׁעֲרִין שְׁתִיָּה בְּכַזַּיִת וַאֲכִילָה בִּרְבִיעִית:
ג בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא.וְרַבָּנָן דָּרְשִׁי לֵיהּ לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: