עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ז
יג וְכֵן פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, וּפֵרוּשׁ זֶה דָּחוּק לוֹמַר דְּכֻלָּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא וְאֵין הֲלָכָה. וְנִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם שֶׁפֵּרֵשׁ כּוֹי יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה כוּ' וּלְפִיכָךְ חָל עָלָיו הַנְּזִירוּת בְּאֵיזֶה צַד שֶׁיֹּאמַר כוּ' שֶׁכְּבָר אָמַר אֱמֶת בְּמִקְצָת. עַד כָּאן. וּבְחִבּוּרוֹ הוֹסִיף וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת וְלֹא בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ. עַד כָּאן. כְּלוֹמַר וְזֶה אֱמֶת וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ חַיָּה וְדֶרֶךְ בְּהֵמָה כוּ' וְנִמְצָא שֶׁהוּא נָזִיר וַדָּאִי וְלֹא בָּא לִכְלָל לֹא מַחֵית אֱינַשׁ לִסְפֵקָא:
יד לִכְאוֹרָה מַשְׁמַע שֶׁשָּׁלֹשׁ סְפֵקוֹת בַּדָּבָר. וְלֵיתָא, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ, בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִם חַיָּה אִם בְּהֵמָה. וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְהֵמָה, דְּמַשְׁמַע בְּרִיָּה וְלֹא יָכוֹל לְהַרְבִּיעָהּ לֹא עִם חַיָּה וְלֹא עִם בְּהֵמָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: