עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
ג וּבְדַוְקָא נָקַט, מִשּׁוּם דִּשְׁתִיַּת יַיִן אֵינוֹ סוֹתֵר, אֲבָל טֻמְאָה וְגִלּוּחַ דְּסוֹתְרִין לֹא גָּרַע מִגִּלַּח אוֹ גִּלְּחוּהוּ לִסְטִים [בְּפֶרֶק ו' מִשְׁנָה ג']:
ד מַשְׁמַע אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, דְּאִלּוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה לֹא שַׁיָּךְ קְנָסָא אֶלָּא דִינָא הוּא אוֹ לָאו דִינָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְתִרְעֶה כוּ'. אַף עַל גַּב דִּבְאִשָּׁה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ אִם שֶׁלָּהּ בְּהֶמְתָּהּ הַחַטָּאת תָּמוּת, הָתָם שָׁאנֵי, דְּבַעַל מֵיגַז גַּיִיז, אֲבָל הֶחָכָם עוֹקֵר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ. תּוֹסָפוֹת:
ו מַשְׁמַע דְּהָכִי קָאָמַר, דְּהָתָם שָׁאנֵי שֶׁעַל יְדֵי גְּזֵרַת הַכָּתוּב קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁבֶט, וְדֹחַק לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר וּמָה אִלּוּ טָעָה וְהֵנִיחַ הַשֵּׁבֶט כוּ' מַשְׁמַע דְּאַדְּרַבָּה הָכִי קָאָמַר שֶׁאֵין הַשֵּׁבֶט מְקַדְּשׁוֹ אֶלָּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלְהָרַ"ב הָכִי קָאָמַר, לֹא כְמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים וְכִי הַשֵּׁבֶט קִדְּשׁוֹ בִתְמִיהָה. וּכְמוֹ זֶה נִמְצָא בַּמִּשְׁנָה שֶׁמְּשִׁיבִים כְּדֶרֶךְ לֹא כֵן, בְּפֶרֶק ו' דִּפְסָחִים:
ז וְאַף בֵּית שַׁמַּאי לֹא הֵשִׁיבוּ זֶה לְעִקַּר טַעֲמָם, אֶלָּא עִקָּר טַעְמָם דְּמִתְּמוּרָה יָלְפִינַן: