עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ מָה אִלּוּ אָמַר זֶה תַּחַת זֶה לַחֲצִי הַיּוֹם, מִי הַוְיָא תְּמוּרָה מֵהַהִיא שַׁעְתָּא [בִּתְמִיהָה], אֶלָּא עַד דְּמַטֵּי חֲצִי הַיּוֹם הוּא דַּהֲוָה תְמוּרָה, הָכִי נַמִּי לְכִי מִגַּלְּיָא מִלְּתָא דְּיָצָא שָׁחוֹר תְּחִלָּה קָדוֹשׁ, וְלֹא הַשְׁתָּא דְּנָפֵיק לָבָן בָּרֵישָׁא. וּמַסִּיק דְּשָׁאנֵי תְּמוּרָה דְּלֵיכָּא לְפֵרוּשֵׁי מִלְּתָא בְּעִנְיָן אַחֵר כְּלָל מִמַּה שֶּׁאָמַר זוֹ תַּחַת זוֹ לַחֲצִי הַיּוֹם, אֲבָל הָכָא יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ דְּבָרָיו דְמִתְּחִלָּה נִתְכַּוֵּן לְהַקְדִּישׁ לֹא שְׁנָא שָׁחוֹר לֹא שְׁנָא לָבָן שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח רִאשׁוֹן, וְהָא דְקָאָמַר שָׁחוֹר לְפִי שֶׁטָּעָה וְהָיָה סָבוּר שְׁהַשָּׁחוֹר יֵצֵא רִאשׁוֹן, הִלְכָּךְ טָעוּתוֹ לֹא יִמְנַע אֶת הַהֶקְדֵּשׁ מִלָּחוּל עַל הַשּׁוֹר שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ רִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ עַל הַלָּבָן חָל הַהֶקְדֵּשׁ: