עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ה
ז בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה טָמֵא וְנָדַר. תּוֹסָפוֹת:
ח וְאֵינוֹ כוּ'. אִם נִטְמָא טֻמְאָה שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ. הָרַמְבַּ"ם:
ט עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז'. וְיֵשׁ עוֹד שְׁתֵּי טֻמְאוֹת שֶׁמְּגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, וְהֵן עֶצֶם כִּשְׂעֹרָה וְרֹבַע קַב עֲצָמוֹת, שֶׁאֵלּוּ בַּנָּזִיר אֵין מְטַמֵּא בָאֹהֶל, אֲבָל מְטַמֵּא לַנָּזִיר בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י כְּלוֹמַר עַד שֶׁיַּתְחִיל יוֹם הַשֵּׁנִי. וְכֵן פָּסְקוּ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, וְכֵן הוּא בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב דַּוְקָא שְׁנֵי יָמִים, לָכֵן צָרִיךְ לוֹמַר דְּמַה שֶׁכָּתַב [הָרַ"ב] וְהוּא הַדִּין כוּ' בְּיוֹם רִאשׁוֹן לָאו דַּוְקָא, וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא בּוֹ בַיּוֹם, לָאו דַּוְקָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: