עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
כב הַבַּיִת. פֵּרוּשׁ בַּיִת רֵיקָנִית אוֹ קֻפָּה רֵיקָנִית. תּוֹסָפוֹת:
כג אִם אָמַר כוּ'. אֲבָל מִסְתָּמָא לֹא, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ בְמַשְׁמַע הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ גַּבֵּי מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם:
כד חַרְדָּל. וּבַגְּמָרָא וְאֵימָא לֵיחַזְיָה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין וּלְהֱוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא כְּמִסְפָּר הַקִּשּׁוּאִין שֶׁמַּחְזֶקֶת הַקֻּפָּה, מִי לֹא תְּנַן סְפֵק נְזִירוּת מֻתָּר, וּמְשָׁנֵי, הָתָם לֹא נָחִית לִנְזִירוּת, הָכָא נָחִית לִנְזִירוּת, שֶׁאֲפִלּוּ תְדַיְּנֵיהּ בְּקִשּׁוּאִין הֲרֵי הוּא נָזִיר עַל כָּל פָּנִים, וְכֵיוָן דְּנָחִית לִנְזִירוּת בְּמַאי לְסַלְּקָהּ, דְּדִלְמָא כְּחַרְדָּל קִבֵּל עָלָיו. וּפָרֵיךְ אַכַּתִּי כְּשֶׁהִשְׁלִים נְזִירוּת דְּקִשּׁוּאִין הֲוָה לֵיהּ כְּלֹא נָחִית לִנְזִירוּת. וּמְשָׁנֵי הַאי תַּנָּא בְהָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּאִם לֹא אָמַר הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כוּ' אֵינוֹ מְגַלֵּחַ אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּכְלוֹמַר וְשֶׁמָּא כְּחַרְדָּל קָבִיל, וְנִדּוֹן עַד יוֹם מוֹתוֹ נְזִירוּת חָד וְאָרֹךְ וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, וְלֹא קָשְׁיָא הָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָוֵי כִמְסֻלָּק מִנְּזִירוּת, דְּהָא דִּמְגַלֵּחַ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ אֶלָּא הֲקָלַת הַכְבָּדַת הַשֵּׂעָר בְּעָלְמָא וְלֹא גִּלּוּחַ מַמָּשׁ, אִם כֵּן לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. נִרְאֶה לִי:
כה דִּכְרַבִּי אָתְיָא. אֲבָל לַתַּנָּא קַמָּא דְּהִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ לֹא הָוֵי נָזִיר אֶלָּא לְשׁוֹן יוֹם וְלֹא יוֹתֵר, וּמִטַּעַם שֶׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ, וְזֶה הֲוָה לְהוּ לְהָרַ"ב וְהָרַמְבַּ"ם לְפָרֵשׁ, וְצָרִיךְ עִיּוּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: