עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
יד וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְזֶה עִנְיָן מְקֻבָּל, וְאָמְנָם סָמַךְ לָזֶה עַל דֶּרֶךְ סִימָן:
טו גְּמָרָא. וְלֹא אָמְרִינַן דְּלֶהֱוֵי נָזִיר לְעוֹלָם כְּמוֹ בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן, דְּאִם הוּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְהַזְכִּיר מִנְיַן סוֹף הָעוֹלָם, דְּיוֹדֵעַ הוּא שַׁפִּיר דְּהָעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה מַהֲלַךְ וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנִים, וּלְפִיכָךְ אָזְלִינַן לְקֻלָּא. וּגְדוֹלָה רְצוֹנוֹ לוֹמַר טְרִיחָא עָלַי, וּקְטַנָּה כְּלוֹמַר דְּלֹא טְרִיחָא. תּוֹסָפוֹת:
טז אֶחָת. צְרִיכֵי, דְּלֹא תֵימָא דְּדַי לָנוּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה לַעֲשׂוֹתָהּ יוֹם וְמִצְטָרְפִין בַּהֲדֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם וְיִהְיֶה שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, קָא מַשְׁמַע לָן כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לְהוֹסִיף עַל דִּבּוּרוֹ מוֹסִיף נְזִירוּת שָׁלֵם. גְּמָרָא וְתוֹסָפוֹת:
יז אַחַת וּמֶחֱצָה. הָכִי נַמִּי קֵרַב נָזִיר אֵצֶל מֶחֱצָה, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְקָרֵב יוֹתֵר, דַּהֲרֵינִי נָזִיר מֶחֱצָה לֹא מַשְׁמַע עַל מָה מֶחֱצָה. תּוֹסָפוֹת. וּצְרִיכָא, דְּלֹא תֵימָא דְּשָׁאנֵי שָׁעוֹת דְּאֵין נוֹדְרִים לְשָׁעוֹת כוּ' אֲבָל הָכָא דְּנָחִית לְדַוְקָא אֵימָא לֹא לִימְנֵי אֶלָּא אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם. גְּמָרָא וְתוֹסָפוֹת:
יח שְׁתָּיִם. דְּסָמִיךְ נָזִיר בְּדִבּוּרוֹ אֵצֶל הַיּוֹם וְאֵצֶל הַשָּׁעָה. תּוֹסָפוֹת:
יט דְּוַדַּאי חָיֵל עָלֶיהָ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, דְּיוֹם אֶחָד מִצְטָרֵף שַׁפִּיר בַּהֲדֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם לְמֵהָוֵי נָזִיר כָּל שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם. וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים וְיוֹם אֶחָד, דְּלֹא הָוֵי נָזִיר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק בְּתֵבַת שְׁלֹשִׁים, דְּאַרֵישָׁא קָאֵי, אֶלָּא דְּנָקַט אֶחָד מִן הַדִּינִין, וּמִמַּאי דְּסָלִיק חִלֵּק דְּהַיְנוּ דְּקָאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אֶחָת. תּוֹסָפוֹת: