עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה י
לז וְכֵן כָּתַב הָרֹא"שׁ. וְטַעֲמַיְהוּ שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּדְרֵיהֶן קַיָּמִין מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְבַּגְּרָה. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהֵן הָיוּ נְעָרוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַקִּדּוּשִׁין, וְכָל מַה שֶּׁמּוֹנֶה מֵהֶן בּוֹגֶרֶת רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהִיא בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר כְּבָר בָּגְרָה. וְהָרַ"ב הִתְחִיל בְּפֵרוּשׁ הָרֹא"שׁ וְסִיֵּם בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם:
לח הָנָךְ תֵּשַׁע כֻּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בִּכְלַל תְּלַת דְּהַיְנוּ יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב וִיתוֹמָה מַמָּשׁ וּבוֹגֶרֶת כוּ'. אֶלָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג כָּל חַד לִתְלָתָא כְּדֵי לְחַדֵּד הַתַּלְמִידִים. הָרַ"ן:
לט עֲדַיִן כוּ'. אַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה כְּשֶׁנִּשְּׂאָה, יָצְתָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ בְּהַנְהוּ נִשּׂוּאִין, וְכִי קָתָנֵי וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה הוּא הַדִּין נַמִּי אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה כֵּיוָן שֶׁנִּשֵּׂאת אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ, וְהַאי דְּנָקַט נַעֲרָה מִשּׁוּם דְּנִדְרֵי קְטַנָּה אֵינָם כְּלוּם. הָרַ"ן. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְחָזְרָה לְבֵית אָבִיהָ וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה וְאַחַר כָּךְ נִתְקַדְּשָׁה, אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ, וּפָלֵיג עַל דִּין נַעֲרָה שְׁלִישִׁית שֶׁמָּנָה רַבִּי מֵאִיר. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: