עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא · משנה ב
ז פֵּרוֹת כוּ'. וּמִסְתַּבְּרָא דִּלְרַבִּי יוֹסֵי נַמִּי בְּנָדְרָה מִפֵּרוֹת מְדִינָה שֶׁהִיא דָּרָה בּוֹ יָפֵר, דְּלֹא גָּרְעָה מְדִינָתָהּ מֵחֶנְוָנִי הַמַּקִּיפוֹ, וְכִי קָתָנֵי יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁלֹּא נָדְרָה מִפֵּרוֹת מְדִינָתָהּ. הָרַ"ן:
ח וְלֹא יִמְצָא אַחֵר שֶׁהוּא מַקִּיפוֹ, וּפְעָמִים שֶׁאֵין לוֹ מָעוֹת וְנִמְצֵאת הִיא מִתְעַנָּה. הָרַ"ן:
ט גְּמָרָא. וְדָיְקִינַן לַהּ כֵּיוָן דְּקָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין אֵלּוּ כוּ' וְאִיהוּ גּוּפֵיהּ אָמַר אֵלּוּ הֵן נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ, לָמָּה לָן לְמִתְנֵי הֲרֵי זֶה יָפֵר דְּרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא לְאַשְׁמְעִינַן מִכָּאן וְאֵילָךְ נַמִּי רַבִּי יוֹסֵי הִיא:
י הַיְנוּ טַעֲמָא דְּזֶה שֶׁכָּתַב לְעֵיל דְּנִוּוּל שֶׁל יוֹם אֶחָד לֹא הָוֵי נִוּוּל לְרַבִּי יוֹסֵי, דְּהָא לְרַבָּנָן הָוֵי נִוּוּל, הוּא הַדִּין שֶׁל שָׁעָה אַחַת, דְּלֹא שְׁנָא:
יא תְּמִיהָה טוּבָא, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וַהֲרֵי לְרַבָּנָן כָּל קִשּׁוּט הָוֵי בִּכְלַל עִנּוּי נֶפֶשׁ, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי כָּתַב הָרַ"ב דְּלֹא פָלֵיג בְּנִשְׁבְּעָה, וְעוֹד דְּמִידֵי הוּא טַעֲמָא דְּלֹא פָלֵיג בְּנִשְׁבְּעָה, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּשְׁבוּעָה לֵיכָּא תְּנָאָה גַּבָּהּ אֶלָּא שְׁבוּעָה דְּלֹא יִרְחֹץ לְעוֹלָם קָאָמַר וּבְהָא לֹא פָלֵיג, וְאִם כֵּן הָכָא דִּסְתָמָא קָאָמַר וְלֹא הִתְנָה שֶׁנִּשְׁבְּעָה וְנָדְרָה לְפִי שָׁעָה, אִם כֵּן אַף רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה דַּהֲוֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ וְהִנִּיחַ דִּבְרֵי הָרַ"ב בְּצָרִיךְ עִיּוּן: