עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה י
כג וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא מֵהָאוֹמֵר שֶׁאָבִיהָ רַע וְשָׁמַע שֶׁמֵּת אוֹ עָשָׂה תְשׁוּבָה דִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' דַּהֲוֵי נֶדֶר טָעוּת, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאָדָם רַע עָשׂוּי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְעָשׂוּי לָמוּת, הִלְכָּךְ אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ דְּכִי אָמַר שֶׁאָבִיהָ רַע כָּל זְמַן שֶׁאָבִיהָ רַע קָאָמַר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִשָּׁה כְעוּרָה שֶׁאֵין עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת נָאָה הִלְכָּךְ לֹא הָיָה בְדַעְתּוֹ שֶׁתְּהֵא מֻתֶּרֶת לוֹ לִכְשֶׁתְּהֵא נָאָה. הָרַשְׁבָּ"א זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אִי נַמִּי אִי אָמַר שֶׁהִיא כְעוּרָה הָכִי נַמִּי אֲבָל הָכָא דְּלִפְלוֹנִית כְּעוּרָה קָאָמַר לֹא מַשְׁמַע כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַבִּי יְהוּדָה בַּר חִסְדַּאי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
כד אֶל שָׁאוּל. וְסֵיפֵיהּ הַמַּלְבִּישְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים כוּ':