עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה א
א וְזֶה דָּבָר קַל וּפְרִיצוּת שֶׁכֵּן רְשָׁעִים דַּרְכָּן לִנְדֹּר, וְאִם אָמַר לָאו, דְּאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, מַתִּירִין לוֹ. רַשִׁ"י:
ב זֶהוּ פֵּרוּשׁ דְּאִם כֵּן אֵין נְדָרִים, וּכְאַבַּיֵּי בַּגְּמָרָא דְּפֵרֵשׁ אִם כֵּן אֵין נְדָרִים נִתָּרִים יָפֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג דְּכֵיוָן דְּאַחֲצִיף כֻּלֵּי הַאי מֵעִקָּרָא דְּאַדְּרֵיהּ לְאָבִיו וְאִמּוֹ מִנְּכָסָיו, הָא אַחֲצִיף לֵיהּ, וְאִם אֵין לוֹ חֲרָטָה גְּמוּרָה יַחְצִיף פָּנָיו וְיֹאמַר שֶׁלֹּא הָיָה מַנִּיחַ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדָם. גְּמָרָא, וּפֵרוּשׁ הָרֹא"שׁ: