עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ד
ט הַקַּיִץ. שֵׁם לִימוֹת הַשָּׁרָב, אֲבָל הָיָה מְפֻרְסָם זֶה הַשֵּׁם אֶצְלָם עַל זְמַן בִּשּׁוּל הַתְּאֵנִים. הָרַמְבַּ"ם:
י שֶׁיְּקַפְּלוּ. תָּנָא רֹב הַמַּקְצוּעוֹת. גְּמָרָא:
יא הַקָּצִיר. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְצִיר חִטִּים וּקְצִיר שְׂעֹרִים, עַד שֶׁיַּתְחִיל קְצִיר חִטִּים, דְּקָצִיר הַמְיֻחָד קָאָמַר. תּוֹסָפוֹת:
יב כְּלוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ יָרַד לַבִּקְעָה וְהִגִּיעַ קָצִיר שֶׁל בִּקְעָה, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ קָצִיר שֶׁל הַר אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ קָצִיר שֶׁל הַר. בַּגְּמָרָא: