עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה א
א וּכְלוֹמַר שֶׁהֵם שְׁנֵי יָמִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְנִמְצָא שֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן נִמְנֶה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה שֶׁעָלָיו נָדַר, אֲפִלּוּ הָכִי מֻתָּר בּוֹ, דֶּאֱינָשֵׁי קָרוּ לֵיהּ רֵישׁ יַרְחָא, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם:
ב לֶעָתִיד לָבֹא. וּלְהָכִי קָרוּ לֵיהּ לֶעָתִיד לָבֹא, לְפִי שֶׁהוּא נִמְנֶה לְיָמִים וְלָחֳדָשִׁים הַנִּכְנָסִים שֶׁהוּא זְמַן אַחֵר, וּלְהָכִי קָאָמַר לֶעָתִיד וְלֹא קָאָמַר לְהַבָּא. רַשִׁ"י:
ג הִיא אִיבַּעְיָא בַּגְּמָרָא וְלֹא אִפְשְׁטָא כוּ':
ד הַיְנוּ לְאִסּוּרָא לְחוּד, מִשּׁוּם דִּסְפֵקָא לְחֻמְרָא. אֲבָל לִלְקוֹת לֹא, דְּלֹא מַלְקִין עַל הַסָּפֵק: