עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ח
יז בִּדְבַשׁ כוּ'. פֵּרוּשׁ דְּאָמַר קוֹנָם תְּמָרִים עָלַי, מֻתָּר בַּדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהֶם דִּדְבַשׁ מִקְּרֵי תְּמָרִים לֹא מִקְּרֵי. וְאַף דְּאָמְרִינַן לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ רַבָּנָן מוֹדוּ הֵיכָא דְּקָרוּ לְקוּמָא קוּמָא דְּחַלְבָּא אָסוּר, וּדְבַשׁ תְּמָרִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת לִתְּסַר מֵהַאי טַעֲמָא, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָמִי דְּאִלּוּ גַבֵּי קוּם לֹא נִשְׁתַּנָּה מִצּוּרָה לְצוּרָה אֶלָּא מְעֹרָב הָיָה בֶּחָלָב בְּאוֹתָהּ צוּרָה עַצְמָהּ אֲבָל הָכָא הֲרֵי נִשְׁתַּנָּה הַגּוּף. הָרַשְׁבָּ"א. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח זֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, דְּתַנָּא קַמָּא נָקַט מִן הַתְּמָרִים מֻתָּר בִּדְבַשׁ, מַשְׁמַע דְּדַוְקָא בִּתְמָרִים וְסִתְוָנִיּוֹת שֶׁהֵן רְאוּיִין אָסוּר בָּהֶן וּמֻתָּר בַּיּוֹצֵא מֵהֶן, הָא נָדַר מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לֶאֱכֹל אָסוּר בֵּין בָּהֶם בֵּין בַּיּוֹצֵא מֵהֶם: