עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
ז מִשּׁוּם דְּאָמַר תְּרֵי לִשָּׁנֵי, דָּג דָּגִים, דְּדָג מַשְׁמַע גָּדוֹל מִשּׁוּם דְּנִמְכָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְדָגִים מַשְׁמַע קְטַנִּים לְפִי שֶׁאֵין נִמְכָּרִים אֶלָּא בְּיַחַד. הָרַ"ן. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב דַּע כִּי בִלְשׁוֹנֵנוּ כְּשֶׁיִּתְחַבֵּר שֵׁם הַיָּחִיד עִם הָרַבִּים הוּא מוֹרֶה עַל הַכְּלָל וְעַל הַפְלָגָה בְּרִבּוּי כְּמוֹ הֲבֵל הֲבָלִים. שִׁיר הַשִּׁירִים. וְכֵן דָּג דָּגִים כָּלַל הַמִּין כֻּלּוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה:
ח כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח [אִיוֹב ו]. וְהַטֵּי"ת מִתְחַלֶּפֶת בְּתָי"ו שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִמּוֹצָא הַלָּשׁוֹן:
ט שֶׁכֵּן הוּא נִקְרָא, טָרִית:
י וּלְשׁוֹן הָרֹא"שׁ, וּלְפִי זֶה דַּוְקָא בְּצִיר וּמֻרְיָס שֶׁל טָרִית הוּא שֶׁנֶּאֱסַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: