עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א וּבְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן פָּסַק הָרַ"ב כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא. וְקַשְׁיָא הָא קָיְמָא לָן דְּבִדְאוֹרַיְתָא אֵין בְּרֵרָה, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא גַּבֵּי חָצֵר שֶׁזֶּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הֶחָצֵר אֵין אֶפְשָׁר לוֹמַר הֻבְרַר הַדָּבָר שֶׁזֶּה בְּחֶלְקוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ, דַּהֲרֵי אָנוּ מַתִּירִין לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֻלָּהּ, אֶלָּא בְּרֵרָה הָאֲמוּרָה כָּאן רוֹצֶה לוֹמַר כָּל אֶחָד בִּשְׁבִיל זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ, כְּלָשׁוֹן שֶׁאוֹמֵר זֶה בְּחֶלְקוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ, וּבְרֵרָה דְּנָקַט זֶה אֶחָד מִן הַלְּשׁוֹנוֹת בַּגְּמָרָא, שֶׁהַלָּשׁוֹן אֶחָד וְהַפֵּרוּשׁ מִתְחַלֵּף. הָרַמְבַּ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב דְּאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֶזְקַת הַבָּתִּים דְּשֻׁתָּפִין אַהַעֲמָדָה כְּדִי לֹא קָפְדֵי, מִכָּל מָקוֹם אִי קָפְדֵי יְכוֹלִין לְעַכֵּב זֶה עַל זֶה. וְאַף עַל גַּב שֶׁדַּרְכָּן לְוַתֵּר, וִתּוּר אָסוּר בְּמֻדָּר הֲנָאָה. הָרַ"ן:
ג דְּכָל חַד וְחַד מִזְדְּהַר בְּאִסּוּרֵיהּ. וְכֵן בְּאוֹסֵר נְכָסָיו עַל עַצְמוֹ מֵהַאי טַעֲמָא גוּפֵיהּ לֹא הָיוּ כוֹפִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר, דְּדַוְקָא בְּשֻׁתָּפִין כוּ', וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כּוֹפִין אוֹתוֹ, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ מַעֲמִיד רֵחַיִם וְתַנּוּר יִתְקַנֵּא בּוֹ וְיָבֹא לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וּמַשְׁמַע נַמִּי דַּחֲבֵרוֹ הַמַּדִּיר נַמִּי לֹא כָיְפִינַן לִמְכֹּר כוּ', מִשּׁוּם שֶׁאָסַר נְכָסָיו עַל חֲבֵרוֹ. הָרַמְבַּ"ן. וְכָתַב הָרַ"ן טַעֲמָא שֶׁאֵינוֹ בְדִין לָכוֹף אָדָם לִמְכֹּר אֶת שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאָסַר נְכָסָיו עַל חֲבֵרוֹ, אֲבָל לַנּוֹדֵר עַצְמוֹ רָאוּי לָכוֹף, דְּמַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ לֶאֱסֹר עַל עַצְמוֹ נְכָסָיו, וְאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִכָּשֵׁל: