עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ו
כט וְנִרְאֶה לִי דְּלִרְבוּתָא נָקְטָה מַתְנִיתִין הַמֻּדָּר מֵחֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁחֲבֵרוֹ הִדִּירוֹ, דְּלֹא תֵימָא כֵּיוָן שֶׁהוּא לֹא פָּשַׁע שֶׁלֹּא נַחְמִיר עָלָיו לִגְזֹר שֶׁלֹּא יַשְׁאִיל מִשּׁוּם שֶׁמָּא יִשְׁאַל, וּלְשׁוֹן הָרַ"ב שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ל דְּאִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל אַרְעָא נַמִּי הֶפְקֵרָא הִיא. גְּמָרָא:
לא דְּאִלּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה אִיכָּא הֲנָאָה לַמּוֹכֵר וְלַלּוֹקֵחַ בִּזְבִינָא מְצִיעֲתָא:
לב פָּרָתֶךָ. לָאו בְּמֻדָּר וּמַדִּיר עָסְקִינַן:
לג אֵינָהּ כוּ'. דְּבִמְלַאכְתּוֹ הִיא, וְנִתְעַצֵּב הַשּׁוֹאֵל כְּנֶגֶד הַמַּשְׁאִיל וְאָמַר הוֹאִיל וְסֵרַבְתָּ לְהַשְׁאִילָהּ לִי קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ שֶׁלֹּא אֶחְרֹשׁ שָׂדִי בְּפָרָתְךָ עוֹלָמִית, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁאִילָהּ לוֹ. רַשִׁ"י:
לד מֻתָּרִין. לַחְרֹשׁ לוֹ שָׂדֵהוּ בְּאוֹתָהּ פָּרָה. וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ כוּ', שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲרִיסִין הַחוֹרְשִׁין בִּשְׁבִילוֹ. רַשִׁ"י: