עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ג וְקַשְׁיָא לִי דַּהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם נִמְצָא שֶׁזֶּה נֶהֱנֶה וְנִצּוֹל מִתְּבִיעַת מָמוֹן, וַהֲרֵי מְהַנֵּהוּ כוּ'. הִלְכָּךְ נִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ הָרַ"ן כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַח אֶת שִׁקְלוֹ וְנִגְנַב אוֹ אָבַד מִשֶּׁנִּתְרְמָה תְרוּמָה, דְּפָטוּר מִלְּשַׁלֵּם כְּדִתְנַן רֵישׁ פֶּרֶק ב' דִּשְׁקָלִים, וְקָא מַשְׁמַע לָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה דַּרְכָּן לִפְרֹעַ אוֹתוֹ שָׁרֵי, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַגִּזְבָּרִים יְכוֹלִים לְכוּפוֹ, וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י:
ד וְאָתְיָא מַתְנִיתִין כְּחָנָן דְּרֵישׁ פֶּרֶק י"ג דִּכְתֻבּוֹת מִשְׁנָה ב', דְּאִלּוּ לְרַבָּנָן גְּזֵרָה בְּחוֹב שֶׁהִתְנָה אַטּוּ חוֹב שֶׁלֹּא הִתְנָה. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְאַף עַל גַּב דְּמִתְהַנֵּי בִּפְרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף דְּעוֹסֵק בְּמִצְוָה כוּ' וְלֹא בָעֵי לְמֵיתַב פְּרוּטָה לֶעָנִי כוּ', דְּלֹא שְׁכִיחַ דְּלֶהֱוֵי שָׁבֵיק וְלֹא יָהֵיב פְּרוּטָה לֶעָנִי בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מִצְוָה. רַשִׁ"י. וְהָרֹא"שׁ וְהָרַ"ן פֵּרְשׁוּ דְּלֹא שְׁכִיחַ שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ עָנִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה:
ו שָׂכָר. דְּהַיְנוּ אִם הָיָה מַחֲזִיר בָּטֵל מִן הַסֶּלַע, דְּבִכְהַאי גַּוְנָא מִחַיַּב בַּעַל אֲבֵדָה לִתֵּן לוֹ שָׂכָר כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז וּמֻדָּר הַיְנוּ קוֹנָם, כְּלוֹמַר וְיֵשׁ מְעִילָה בְּקוֹנָמוֹת, שֶׁהוּא כִנּוּי לְקָרְבָּן. רַשִׁ"י: