אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ג · משנה יא

משנה י

כט כֵּיוָן דְּאִקַּדַּשׁ אַבְרָהָם אִתְקְרוּ עַל שְׁמֵיהּ. גְּמָרָא:

ל לְיִשְׂרָאֵל. דַּוְקָא נָקַט אֻמָּה שְׁלֵמָה, דְּאִלּוּ מֵחֲבֵרוֹ תְּנַן בְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְקַמָּן דְּלֹא יִמְכֹּר, וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקַּח כוּ', אֲבָל אֻמָּה שְׁלֵמָה לֹא גָזְרוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּפְרֹשׁ מִכֻּלָּם. כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם:

לא לוֹקֵחַ כוּ'. מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא בִּזְבִינָא מְצִיעָתָא. כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חָרִיף בְּקוֹפְצִים הַרְבֵּה, וְאֵינוֹ מֻטָּל גַּם כֵּן דְּלֹא קָפִיץ עֲלֵיהּ כְּלָל, דְּאִיכָּא הֲנָאַת לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר כָּל שֶׁהוּא, נִמְכָּר שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. וְכָל זֶה דַּוְקָא בְּשֶׁאָסַר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה מִיִּשְׂרָאֵל, דְּבִכְהַאי גַּוְנָא לֹא מִתְהַנֵי מִנַּיְהוּ, אֲבָל אִי אָסַר עַל עַצְמוֹ נִכְסֵיהֶם, אֲפִלּוּ לָקַח שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם אָסוּר לֵהָנוֹת מִמִּקָּחוֹ, שֶׁנִּדְרוֹ כְּבָר חָל עַל נִכְסֵיהֶם. הָרַ"ן:

לב אִם שׁוֹמְעִים כוּ'. כִּי הֵיכִי דְלָא לְמִתְפַּס תַּנָּא בְּלִישָׁנָא דְּתֵימַר לֵיהּ אַטּוּ בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן, הִלְכָּךְ קָאָמַר תַּנָּא גוּפָא אִם שׁוֹמְעִין לוֹ:

לג לַנָּכְרִים. קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא תֵימָא כֵּיוָן דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד בְּנִדְרוֹ וַהֲוָה לֵיהּ כְּהַאי דְּפֶרֶק ב'‏ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים לוֹקֶה וְיִישַׁן לְאַלְתַּר. וְהָכָא נַמִּי נֵימָא דְּיֶהֱנֶה לְאַלְתַּר, דְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בּוֹ הוּא. קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא תַּקַּנְתָּא בָאֻמּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא תַּקָּנָה רְחוֹקָה לוֹ. הָרַ"ן:

לד וְהָיָה כוּ'. אִי מִקְּרָא קַמָּא אִיכָּא לִדְחוּיֵי דְעַרְלֵי לֵב קְאָמַר כוּ', מִשּׁוּם הֲכִי אָמַר וְאוֹמֵר, וְאַף עַל גַּב דְּאֶפְשָׁר שֶׁנּוֹלָד מָהוּל. וְכִי תֵימָא נוֹלָד מָהוּל לֹא שְׁכִיחַ, וְאוֹמֵר פֶּן כוּ', וּבְאֻמָּה וַדַּאי שְׁכִיח. הָרַ"ן. וַאֲפִלּוּ הֲכִי נָקַט קְרָא דְכָל הַגּוֹיִם, מִשּׁוּם דְּהַהוּא קְרָא נָבִיא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרוֹ. וּמְהַאי טַעֲמָא אַקַדְּמֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּיִרְמְיָהוּ בָּתַר דָּוִד הֲוָה:

לה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת. כְּלוֹמַר שֶׁלְּכָךְ בָּאוּ בְּמִסְפַּר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, לוֹמַר לְךָ שֶׁזֹּאת הַמִּצְוָה שְׁקוּלָה וּגְדוֹלָה וּבְרִית כְּרוּתָה עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּכְרַת בְּרִית עַל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְשָׁם נֶאֱמַר הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית, שֶׁאֵין שׁוּם אַחַת מֵהֶן חוֹזֶרֶת רֵיקָם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

לו לְמֹשֶׁה כוּ'. דְּיֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ג'‏ דְּסוֹטָה. וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ טַעֲמָא דְּכָל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן הֵן חוּץ לְגוּפוֹ וְזוֹ מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הִיא, וּלְפִיכָךְ אֵין כֹּחַ בְּשׁוּם מִצְוָה לִתְלוֹת עֹנֶשׁ עֲוֹנָהּ:

לז מְלֹא שָׁעָה. כִּדְאָמַר רַבִּי בַּבְּרַיְתָא שֶׁלֹּא נִתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אָמוּל וְאֵצֵא, סַכָּנָה כוּ'. אָמוּל וְאֶשְׁהֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי לֵךְ שׁוּב מִצְרַיְמָה. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה כוּ', וּשְׁמַע מִנַּהּ דִּמְלֹא שָׁעָה שֶׁל הִתְעַסְּקוּת בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה לֹא נִתְלָה לוֹ. וְאוֹתוֹ מָלוֹן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁסָּמוּךְ לְמִצְרַיִם הָיָה:

לח תָּמִים. עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י. וְלִי נִרְאָה דְמִקְּרָא גוּפֵיהּ דַּיֵּק, דְּמַאי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, אֶלָּא שֶׁעַד שֶׁלֹּא הָיָה נִמּוֹל הָיָה נוֹפֵל עַל פָּנָיו כְּשֶׁנִּרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְטַעֲמָא לְפִי שֶׁהוּא בַעַל מוּם וְאֵין רָאוּי לְהַקְרִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בִנְפִילַת אַפַּיִם כִמְכַסֵּה מוּמוֹ. וְעַל זֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְהַלֵּךְ כוּ'‏ וְאֵינְךָ צָרִיךְ לִנְפִילַת אַפַּיִם, כִּי תִהְיֶה תָמִים בְּלֹא מוּם:

לט וְלַיְלָה. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּפֶרֶק ב'‏ דִּמְגִלָּה דְּאֵין מָלִין אֶלָּא בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי מִשָּׁעָה שֶׁנִּמּוֹל הִנֵּה הַמִּצְוָה קַיֶּמֶת בְּגוּפוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה