עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ב
ג וְהָרַ"ן כָּתַב נֶדֶר שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם. שָׁמִיר וָשָׁיִת (יְשַׁעְיָה ה) מְתַרְגְּמִינַן הֲבַאי וּבוּר. וְכָתַב הַתִּשְׁבִּי שֶׁגֻּזְמָא הִיא לְשׁוֹן יָוָן:
ד בֵּית הַבָּד. תְּרֵי גַוְנֵי נָקַט, חַד דְּשַׁיָּךְ בֵּיהּ גֻּזְמָא דְּהַיְנוּ כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם, דְּעָבֵיד אֱינַשׁ דְּכִי חָזֵי אֱינָשֵׁי טוּבָא גָּזִים וְאָמַר כְּעוֹלֵי מִצְרַיִם. וְחַד לֹא שַׁיָּךְ בֵּיהּ גֻּזְמָא, דְּהַיְנוּ נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, דִּמְפָרְשִׁים בַּגְּמָרָא טָרוּף, וְאֵין שׁוּם נָחָשׁ טָרוּף כְּלָל. וְכִי תָלָה אִסּוּר פֵּרוֹת בְּחַד מֵהָנֵי נִדְרוֹ בָּטֵל, וְכָל חַד וְחַד טַעֲמֵיהּ לְחוּד כוּ'. הָרַ"ן:
ה שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ עָלָיו. רַשִׁ"י:
ו נֶהֱנֵית. מִידֵי דְלָא מְשֻׁעְבָּד לַהּ. תּוֹסָפוֹת:
ז וְנִמְצְאוּ כוּ'. וְטַעֲמָא דְּכֵיוָן שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כוּ' הָיָה מוֹצִיאָן מִן הַכְּלָל הֲרֵי זֶה מֻטְעֶה בְּעִקַּר הַנֶּדֶר, שֶׁלֹּא הָיָה דַעְתּוֹ מֵעוֹלָם עַל אָבִיו, וְכָל שֶׁיֵּשׁ בְּעִקַּר הַנֶּדֶר טָעוּת אֵין פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין וּבָטֵל מֵעַצְמוֹ. וּמִשּׁוּם הָכִי בְּקוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי בָּעִינַן שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי, דְּאִי לֹא אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דִּלְהַדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ נִתְכַּוֵּן לֵיכָּא טָעוּת בְּעִקַּר הַנֶּדֶר, אֲבָל כָּאן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַדִּיר אֶת זֶה מֵעוֹלָם הֲרֵי הַנֶּדֶר בָּטֵל מֵאֵלָיו. הָרַ"ן: