אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב · משנה א

פרק ב

א מֻתָּרִין. הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ עוֹלֶה שַׁפִּיר, דְּאַטּוּ הַנְהוּ דְפֶרֶק קַמָּא אֲסוּרִין הֵן שֶׁלֹּא יִדֹּר בָּהֶן. וְאֶפְשָׁר לִי לוֹמַר דְּסָתַם לָן תַּנָּא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּדָרֵישׁ טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר וְגוֹ'‏ (קֹהֶלֶת ה), טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר, וְאַף עַל גַּב דְּהָתָם לְעִנְיַן נֶדֶר דְּאָמַר עָלַי לְחִיּוּבֵיהּ בְּקָרְבָּן קָאֵי, הָכָא נַמִּי אִיכָּא לְמֵיחַשׁ בְּכֻלְּהוּ נְדָרִים שֶׁמָּא יַעֲבֹר עַל אִסּוּרוֹ שֶׁאָסַר עַל נַפְשׁוֹ:

ב הָרַ"ב לֹא גָּרַס בַּגְּמָרָא וּמִי אִיכָּא לְאַסּוֹקֵי כוּ'‏ אֶלָּא מְחַוַּרְתָּא. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם וְהָרֹא"שׁ לֹא גָּרְסֵי לֵיהּ:

ג כִּבְשַׂר חֲזִיר. כָּל מִינֵי אִסּוּרִין קָתָנֵי. אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה כִּבְשַׂר חֲזִיר, וַאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה כַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וַאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה שֶׁאֵין לָהֶם בַּטָּלָה כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין שֶׁהֵן תִּקְרֹבוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵין לָהֶם בִּטּוּל. וְתָנָא נַמִּי שֶׁאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה בִּלְבַד וְיֵשׁ בָּהֶן טֻמְאָה כִּנְבֵלוֹת, וְשֶׁטֻּמְאָתָן חֲמוּרָה בְּכַעֲדָשָׁה כִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. הָרַ"ן:

ד כִּרְמָשִׂים. כְּדִכְתִיב וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ (וַיִּקְרָא יא):

ה כְּחַלַּת כוּ'. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָל אִסּוּר עַל יְדֵי קְרִיאַת שֵׁם, לֹא מִקְּרֵי דָבָר הַנָּדוּר, דְּהָא מֵעִקָּרָא נַמִּי אָסוּר מִשּׁוּם טֶבֶל, וּפִיו לֹא אָסַר אֶלָּא הִתִּיר, שֶׁהוֹצִיא הַשִּׁירַיִם מִידֵי טֶבֶל. הָרֹא"שׁ:

ו וּלְכָךְ אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו הָאֲכִילָה בְּאָמְרוֹ הֲרֵי הוּא כִּבְשַׂר חֲזִיר וְכַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאָסַר עָלָיו כְּשֶׁאוֹמֵר כְּקָרְבָּן, לְפִי שֶׁהוּא יָכוֹל לִדֹּר קָרְבָּן וְלוֹמַר עַל מַה שֶּׁיִּרְצֶה הֲרֵי זֶה קָרְבָּן וְיִהְיֶה קָרְבָּן, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּדֹּר וְיֹאמַר עַל שׁוּם דָּבָר הֲרֵי זֶה בְּשַׂר חֲזִיר אוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. הָרַמְבַּ"ם:

ז מֻתָּר. מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כוּ'‏ דְּצָרִיךְ פֶּתַח, וְאִי לֹא הָדַר וְתָנֵי הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֹא יָדַעְנוּ וְאֵלּוּ מֻתָּרִין דְּרֵישָׁא כְּלוֹמַר שֶׁהֵן מֻתָּרִים בְּלֹא פֶתַח, אַהֵי מִנַּיְהוּ קָאֵי, אִי אַכֻּלְּהוּ אִי אַתַּרְתֵּי מִנַּיְהוּ. הָרַ"ן:

ח כְּאִמָּא. הוּא הַדִּין בְּמַתְפִּיס בִּשְׁאָר אִסּוּרֵי הֲנָאָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְעָרְלָה כוּ'. וּבַגְּמָרָא נַמִּי תַנְיָא הָכִי, אֶלָּא הַאי דְּנָקַט כְּאִמָּא, חֲדָא דְּאִית בָּהּ תַּרְתֵּי אַשְׁמוֹעִינַן. חֲדָא, דְּאַף עַל גַּב דְּמַתְפִּיס בְּדָבָר הָאָסוּר, בְּעַם הָאָרֶץ מִדְּרַבָּנָן צָרִיךְ פֶּתַח. וְאַשְׁמוֹעִינַן תּוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִמָּקוֹם אַחֵר, אֲבָל אֵין פּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אִמּוֹ, כְּלוֹמַר אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יְהֵא כָבוֹד לְאִמּוֹ בְּכָךְ לֹא הָיָה נוֹדֵר. דְּלֹא תֵימָא נְהִי דְּאֵין פּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ הָנֵי מִלֵּי בִנְדָרִים דְּאוֹרַיְתָא אֲבָל הַאי דְּלֵיתָא אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן פּוֹתְחִין, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. וְדַוְקָא בְּמַדִּיר אִשְׁתּוֹ וּמַתְפִּיס בְּדָבָר הָאָסוּר גָּזְרוּ אַטּוּ מַתְפִּיס בְּדָבָר הַנָּדוּר, אֲבָל שְׁאָר נְדָרִים שֶׁאֵינָן מְצוּיִין לֹא גָזְרוּ. הָרַ"ן:

ט כְּלוּם אַתָּה מִתְחָרֵט חֲרָטָה דְּמֵעִקָּרָא, מִלְּשׁוֹן תּוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הָרַ"ן:

י כְּלוֹמַר עוֹמֵד אַתָּה עַל דַּעְתְּךָ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁרְצוֹנְךָ עֲדַיִן בְּאוֹתוֹ הַנֶּדֶר:

יא שֶׁאֲנִי. מִשּׁוּם דִּנְדָרִים מַתְפִּיס חֶפְצָא אַנַּפְשֵׁיהּ תָּנֵי בְהוּ בִּלְשׁוֹן שֶׁאֲנִי, כְּלוֹמַר מַה שֶּׁאֲנִי. וּמִשּׁוּם דִּשְׁבוּעוֹת אָסַר נַפְשֵׁיהּ תָּנֵי לְהוּ בִּלְשׁוֹן שֶׁאֵינִי בְּיוּ"ד. הָרַ"ן (וְעַיֵּן בַּתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב):

יב גְּמָרָא, דְּתַנְיָא דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָהֶם אִסּוּר אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת תֵּימַהּ מָה עִנְיָן זֶה לְנָהֲגוּ בוֹ אִסּוּר, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהַאי נַמִּי שֶׁנָּדַר וְנִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עַצְמוֹ גַּם בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אֵין לְךָ נָהֲגוּ גָּדוֹל מִזֶּה:

יג וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי מִתְּסַר, וְהָא מִצְוֹת לָאו לֵהָנוֹת נִתְּנוּ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהַיְנוּ לוֹמַר שֶׁאֵין קִיּוּם הַמִּצְוָה חָשׁוּב הֲנָאָה, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אִי מִתְהַנֵי גוּפֵיהּ בַּהֲדֵי דִּמְקַיֵּם מִצְוָה הֲנָאָה מִקַּרְיָא. וּמִשּׁוּם הָכִי אָמְרִינַן בְּפֶרֶק רָאוּהוּ בֵּית דִּין הַנּוֹדֵר הֲנָאָה מִן הַמַּעְיָן טוֹבֵל בּוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יד שְׁבוּעָה כוּ'. מַתְמַהּ הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, אַמַּאי לֹא תָּנֵי שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ:

טו מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. הָרַמְבַּ"ם:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה