עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה יא
יד לֹא דָּק, דְּרָאוּי לְהוֹלִיד הוּא מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְגַם מַה שֶּׁתָּלָה דְּרָשָׁה דְּבֵן וְלֹא אָב בְּהַקָּפַת זָקָן, לֹא דָּק, דְּהַךְ דְּרָשָׁה לַאֲתוֹיֵי אַף קֹדֶם שֶׁהִקִּיף מִכִּי מָלוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מִשֶּׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, שֶׁאָז נִכָּר הַהֵרָיוֹן וְרָאוּי לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם אָב. וְכֵן נַמִּי הִקִּיף אַף עַל גַּב דְּלֹא מָלוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא, לֹא שֶׁיִּרְבֶּה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שׁוֹכְבוֹת, וְנִרְאוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּרְבֶּה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וְאִם לֹא נִרְאוּ בָּהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית, עַד שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ:
יז קֹדֶם שֶׁבָּעַל. דְּוַדַּאי בָּעַל לְשֵׁם קִדּוּשִׁין. וְהָוֵי סְפֵקָא דְּאוֹרַיְתָא. טוּר: