עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ט
כד עֶשְׂרִים שָׁנָה. מִדְּלֹא תָּנֵי וְיוֹם אֶחָד, דָּיְקִינַן בַּגְּמָרָא דִּשְׁלֹשִׁים יוֹם דִּשְׁנַת עֶשְׂרִים הֲרֵי הִיא כִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְכָל דְּבָרֶיהָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה יָבִיא. הָכִי גָּרְסִינַן, יָבִיאוּ כוּ'. וְרוֹצֶה לוֹמַר קְרוֹבֵי הָאִשָּׁה אִם רוֹצִים שֶׁתֵּצֵא לַשּׁוּק בְּלֹא חֲלִיצָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ'. וּבְפֶרֶק ח' דִּיבָמוֹת תְּנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ. אִיכָּא דְּאָמְרֵי חָזַר בּוֹ מֵהַךְ דְּנִדָּה, וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי כִּי תְּנַן הַךְ דְּנִדָּה לָעֳנָשִׁים. גְּמָרָא: