עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ח דִּדְבַר תּוֹרָה אֵין מְטַמְּאִין, דִּכְתִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גְּמָרָא:
ט שֶׁלֹּא יְהֵא תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל רָגִיל אֶצְלוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר. רַשִׁ"י:
י וְלֹא עֲבַדוּ הֶיכֵּרָא בְּרֻקָּהּ וּמֵימֵי רַגְלֶיהָ, מִשּׁוּם דְּהֵן שְׁכִיחִין גָּזְרוּ בְּהוּ טֻמְאָה, אֲבָל דָּמָהּ לֹא שְׁכִיחַ. גְּמָרָא:
יא לַאֲפוֹקֵי דָּם, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר, נוֹטֵף וְיוֹצֵא רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. רַשִׁ"י:
יב וּבְדַם נָכְרִית מְטַהֲרֵי לְגַמְרֵי, דְּלֹא לֵיתוּ לְחַלֵּק נַמִּי בְּשֶׁל תּוֹרָה. אֲבָל בְּדַם טֹהַר, כֵּיוָן דְּעָבְרוּ יְמֵי לֵידָתָהּ הַכֹּל יוֹדְעִין דְּדַם טֹהַר הוּא. גְּמָרָא וְרַשִׁ"י:
יג אֲבָל סָפְרָה וְלֹא טָבְלָה, בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן. גְּמָרָא: