עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ז
טז וְנָקַט שָׁחֹר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְאָמְרִינַן שָׁחֹר אָדֹם הוּא אֶלָּא שֶׁלָּקָה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ דִּהָה מִכָּן נַמִּי לִטָּמֵא, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
יז בֵּין שֶׁיִּמָּצֵא הַדָּם מִן הַלּוּל וְלִפְנִים, בֵּין מִן הַלּוּל וְלַחוּץ. הָרַמְבַּ"ם:
יח וְכֵן מַרְאֵה שַׁעֲוָה וְזָהָב, כָּל שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְאַדְמִימוּת. בֵּית יוֹסֵף: