עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ז
יג חוּץ כוּ'. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת וֶסֶת בִּימֵי נִדָּה וִימֵי טֹהַר. גְּמָרָא:
יד וַאֲפִלּוּ אֵין לָהּ וֶסֶת, לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י:
טו וְלִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ לֹא בָּעִינַן בְּדִיקָה, כֵּיוָן דִּלְאַחַר תַּשְׁמִישׁ לֹא בָּעֵי בְּדִיקָה, לִפְנֵי תַּשְׁמִישׁ נַמִּי לֹא בָּעֵי, דִּלְבַעְלָהּ לֹא בָּעֵי בְּדִיקָה אֶלָּא מִגּוֹ דִּלְטָהֳרוֹת, וְהָכָא לֵיכָּא מִגּוֹ. רַשִׁ"י: