עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
ט לְרַבָּנָן הוּא דִּמְפָרֵשׁ הָכִי:
י כְּדִכְתִיב מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא (חָלָב מִדָּם) לֹא אֶחָד [אִיּוֹב יד], בִּתְמִיָּה, כְּלוֹמַר יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְרַבָּנָן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ שִׁכְבַת זֶרַע. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵלּוּ מֵי הַנִּדָּה, שֶׁהַמַּזֶּה וּמַזִּין עָלָיו טָהוֹר, וְנוֹגֵעַ טָמֵא. גְּמָרָא: