עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א וְדִין תּוֹרָה כָּךְ הוּא דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְהָכִי, אֶלָּא דְּהִלֵּל עוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְשַׁמַּאי מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֵינוֹ עוֹשֶׂה סְיָג. גְּמָרָא:
ב דַּהֲווּ לְהוּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, הַיּוֹם, אֶמֶשׁ, וְאֶתְמוֹל לְמַפְרֵעַ עַד צָהֳרַיִם. וּמִיהוּ אַכַּתִּי לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא דְּאִיכָּא לְמַעוֹטֵי וְלֹא לִיטַמּוּ לְמַפְרֵעַ רַק עוֹנָה אַחַת יוֹתֵר, מִצָּהֳרַיִם עַד שַׁחֲרִית. אֲבָל מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב לְהוֹסִיף, לֹא יָדַעְנָא מֵהֵיכָא תֵּיתֵי לְהוֹסִיף. וְרַשִׁ"י לֹא כָּתַב לְהוֹסִיף:
ג וֶסֶת. תֵּימַהּ, לָמָּה הִפְסִיק וְשָׁנָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִדִּים, הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי מִיָּד כֵּיצַד דַּיָּהּ שַׁעְתָּהּ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּקָמַשְׁמַע לָן אַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ בְּעִדִּים. וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵי לֵיהּ בְּמִשְׁנָה ז', הָכָא אַשְׁמְעִינַן דְּאוֹתָהּ בְּדִיקָה חֲשִׁיבָה לְמַעֵט מֵעֵת לְעֵת, דַּהֲוֵי חִדּוּשׁ. וּלְקַמָּן בְּאַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּן שְׁעָתָן. תּוֹסָפוֹת:
ד דְּאִי לָאו הָכִי, לֹא:
ה וְלֹא יַעֲמֹד מִלָּצֵאת חוּצָה. וּלְהָכִי אֲפִלּוּ רַבָּנָן לֹא חָשׁוּ:
ו לִפְקִידָה. וְאִצְטְרִיךְ, דְּמַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דִּזְמַן מֻעָט הוּא לֹא חָשׁוּ רַבָּנָן לִפְסֵידָא דְּטָהֳרוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן: