עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ג
ו וְהַמְשֹׁאָר. דְּקֹדֶם הֶסְגֵּר כְּתִיב וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ, וְאֵין בּוֹ מְשֹׁאָר מַשְׁמַע, וּבְסוֹף הֶסְגֵּר שֵׁנִי כְּתִיב צָמַח בּוֹ, דְּמַשְׁמַע צָמַח מֵחָדָשׁ. הָרַ"שׁ:
ז הַצַּד. אֵין בּוֹ, עַד שֶׁיְּהֵא מְבֻצֶּרֶת בּוֹ. תּוֹרַת כֹּהֲנִים. וְצָרִיךְ עִיּוּן, דְּהָא צָמַח בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְבֻצָּר. וְכָתַב מַהֲרַ"ם, דְּמִסְּתָמָא קְרָא בַתְרָא לְרַבּוֹת אָתֵי. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְאִם הָיָה מִצַּד הַנֶּתֶק לֹא יַצִּיל לְפִי שֶׁתַּבְנִית הַנֶּתֶק שֶׁיִּקְרַח מָקוֹם וְיִשָּׁאֵר הַשֵּׂעָר בּוֹ סָבִיב לַנֶּתֶק כוּ':
ח הָרַ"שׁ. וְכָתַב עוֹד, דִּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים מַשְׁמַע דְּאַף לְרַבִּי יְהוּדָה אִצְטְרִיךְ. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כְּגוֹן לְהַצִּיל מִיַּד הַפִּשְׂיוֹן, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ כֵּיוָן דְּבִפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה, אֲפִלּוּ צוֹמֵחַ יִצְטָרֵף עִם הַשָּׁחֹר לְהַצִּיל, קָמַשְׁמַע לָן:
ט לְבָנָה. קָשֶׁה, אִם שְׁחֹרָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת עִם הַצְּהֻבָּה, לָמָּה תַּצִּיל הַלְּבָנָה עִם הַצְּהֻבָּה, וְלֹא הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי לְהָא. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אָמַר וְשֵׂעָר שָׁחֹר, יִצְטָרֵךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּיהֶן שְׁחֹרוֹת, אוּלָם אִם אַחַת לְבָנָה אוֹ צְהֻבָּה וְהָאַחֶרֶת שְׁחֹרָה אֵינָן מַצִּילִין. וְעָלָה בְדַעְתִּי שֶׁהַגִּרְסָא הִיא אַחַת שְׁחֹרָה וְאַחַת לְבָנָה. אֶלָּא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים גַּם כֵּן כְּגִרְסָתֵנוּ. וְצָרִיךְ עִיּוּן: