עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ב
ב הָרַ"שׁ. וּלְשִׁיטָתָם אָזְלֵי דִּסְבִירָא לְהוּ בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ג' דְּכִי נִשְׁתַּנָּה מֵאָב לְתוֹלָדָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אוֹ מִתּוֹלָדָה לְתוֹלָדָה, מִקְּרֵי נֶגַע אַחֵר, וְלֹא הֲווּ פְלִיגֵי תַנָּאֵי דְהָכָא כוּ'. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם לְפִי שִׁיטָתוֹ דַּאֲפִלּוּ נִשְׁתַּנּוּ מִשֶּׁלֶג לִקְרוּם לֹא הָוֵי נֶגַע אַחֵר, פֵּרֵשׁ, שֶׁהַבַּהֶרֶת כַּשֶּׁלֶג חָזְרָה לְסִיד אוֹ לְצֶמֶר לָבָן אוֹ לִקְרוּם, וּכְאִלּוּ יֹאמַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין חֲזָרַת [מַרְאֶיהָ] מַרְאֵה חֲבֶרְתָּהּ שֶׁהִיא שְׂאֵת, אוֹ תּוֹלַדְתָּהּ אוֹ תּוֹלָדַת חֲבֶרְתָּהּ. וְהוּא אָמְרוֹ וְנַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. עַד כָּאן. וְאָתֵי שַׁפִּיר טְפֵי. דִּלְהָרַ"ב סֵיפָא דְּנַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת אֵינָהּ אֶלָּא פֵרוּשָׁא דְרֵישָׁא: