עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
ב וּבָהּ כוּ'. וּבֵין הַכֹּל כַּגְּרִיס. הָרַ"שׁ:
ג כָּעֲדָשָׁה. וּבִתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה מְרֻבַּעַת. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד הָרַ"שׁ. וְנַפְקָא מִנַּהּ אִם הָלְכָה הַמִּחְיָה. וְזֶה לְשׁוֹן מַהֲרַ"ם, וְהוּא הַדִּין בְּלֹא פִשְׂיוֹן, טָמֵא מִשּׁוּם מִחְיָה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמֵימַר רָבְתָה מִחְיָה טְהוֹרָה, נָקַט נַמִּי בְּבַהֶרֶת רָבְתָה:
ה טְהוֹרָה. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי מֵאִיר [דְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן]. דְּלֹא פָלֵיג אֶלָּא כִּי אִיכָּא כַגְּרִיס בְּלֹא הַמִּחְיָה פְּחוּתָה מִכָּעֲדָשָׁה. הָרַ"שׁ: