עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה ב
א הֲרֵי הִיא כוּ'. בְּסִפְרָא יָלֵיף לֵיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב לְפִי מַה שֶּׁיִּתְבָּאֵר בְּפֶרֶק שֶׁאַחֲרֵי זֶה [מִשְׁנָה ב]. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן לְעֵיל פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ו' דְּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס הוּא עִם הַמִּחְיָה, וְכָאן רָצָה לוֹמַר שֶׁמִּעֲטָה הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת סְבִיב הַמִּחְיָה מִכָּל צַד שִׁעוּר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג בְּסוֹף כוּ'. וְלֹא תָנֵי בַתְּחִלָּה, מִשּׁוּם דְּאֵין פִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה. הָרַ"שׁ:
משנה ג
ד מְטַמֵּא. שֶׁהֲרֵי נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת. הָרַמְבַּ"ם וְהָרַאֲבַ"ד. וְעוֹד כָּתַב הָרַאֲבַ"ד, כֵּיוָן שֶׁשֵּׂעָר לָבָן עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, עֲדַיִן לֹא נִרְפָּא הַנֶּגַע וּמִן הַחֹלִי הָרִאשׁוֹן הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ד
ה שֶׁמִּלַּת אוֹתוֹ שָׁב עַל הַנֶּגַע. הָרַמְבַּ"ם. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא בְּפִשְׂיוֹן כְּתִיב, הוּא הַדִּין בְּשֵׂעָר לָבָן. הָרַ"שׁ. וְהוּא הַדִּין נַמִּי בְּמִחְיָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
ו זֶהוּ כוּ'. לֹא יָדַעְתִּי לְמַעוֹטֵי מַאי. וְעוֹד, אַמַּאי לֹא תָנֵי נַמִּי בְרֵישָׁא זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ עַד שֶׁלֹּא כוּ'. וְעוֹד, דְּהָתָם הֲוָה לְמַעוֹטֵי תַּרְתֵּי דִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין. לָכֵן נִרְאֶה לִי דְּהָכִי נַמִּי קָאָמַר זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ מִשֶּׁנִּזְקַק כוּ', כְּלוֹמַר דְּכָל הֵיכָא שֶׁנִּזְקַק סְפֵקוֹ טָמֵא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקֹדֶם שֶׁנִּזְקַק דְּלֹא הָוֵי כְלָלָא, דְּהָא מַשְׁכַּחַת בִּתְרֵי גַוְנֵי דְּטָמֵא, וּלְפִיכָךְ לֹא תָנֵי לְעֵיל זֶהוּ כוּ':