עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה י
יט וְהֶחְלִיטוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ מִחְיָה כוּ', רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, דְּאַף עַל גַּב דְּקַמָּא כְּבָר נִטְהַר, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁפָּשָׁה חָזַר לְטֻמְאָתוֹ וְנַעֲשָׂה הַכֹּל נֶגַע אֶחָד. וּכְשֶׁהָלְכָה הָאוֹם לְאַחַר שֶׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה וְנִשְׁאֲרוּ בּוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, נִשְׁאַר בְּהֶחְלֵט עַל הַשֵּׁנִי קֹדֶם שֶׁיִּרְאֶנּוּ הַכֹּהֵן. וְלֹא דָמֵי לְאֵין מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט, דְּהָנֵי מִלֵּי שְׁנֵי נְגָעִין בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנֶגַע אֶחָד. וְכִדְתַנְיָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים כוּ'. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דְּאַף עַל גַּב דִּמְטַמְּאִינַן לֵיהּ מִשּׁוּם פִּשְׂיוֹן לַנֶּגַע הָאֶחָד, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהָלְכָה הָאוֹם נִטְהַר מֵחִלּוּט הַפִּשְׂיוֹן, וְתֵרָאֶה בַתְּחִלָּה וְיַחְלִיטֶנּוּ עַל הַמִּחְיָה כוּ'. מַהֲרַ"ם:
כ וְקָשֶׁה, כִּי לֹא נִפְטָר נַמִּי נַחְשֹׁב הַפִּשְׂיוֹן אֶל נֶגַע הָרִאשׁוֹן וּלְהַחְלִיטוֹ, וַהֲדַר נַחְלִיטוֹ שֵׁנִית מִצַּד גְּרִיס הֶחָדָשׁ עִם סִימָנֵי טֻמְאָה. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה לְשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ם לֹא הִתְנָה שֶׁיְּהֵא לְאַחַר הַפְּטוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא כִּדְיָלֵיף לֵיהּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּלְרַבָּנָן דְּמִשְׁנָה ו', בַּהֶרֶת לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין כְּשֶׁמִּחְיָה בְתוֹכָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב וְלֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי. וְהָכָא הֲוָה לֵיהּ לְמִנְקַט וְאֵין בָּהּ כְּלוּם. אֶלָּא הָאֱמֶת נָקַט דַּאֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהּ שַׂעֲרָה אַחַת הֲרֵי זֶה לְהַסְגִּיר. הָרַ"שׁ: