עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ז
יא וּמִשּׁוּם פִּשְׂיוֹן צָרִיךְ לְפָרֵשׁ שֶׁהִסְגִּירוֹ:
יב אוֹ בְּסוֹף שָׁבוּעַ וְחָזְרָה בּוֹ בַיּוֹם. הָרַ"שׁ:
יג אוֹ עָמְדָה בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּפְטָרוֹ וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה וְשׁוּב חָזְרָה. הָרַ"שׁ:
יד מֵאַרְבָּעָה כוּ'. מַשְׁמַע דְּכֻלָּן מִצְטָרְפוֹת, וּכְדַעַת הָרַמְבַּ"ם. וְצָרִיךְ לוֹמַר לְדַעַת הָרַ"שׁ וְהָרַ"ב דְּהָתָם, דְּהָכִי קָאָמַר, דְּאִי מִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה כוּ' טָהוֹר, אֲבָל אִי לֹא מִתְמַעֵט יֵשׁ מֵהֶן דְּטָהוֹר וְיֵשׁ מֵהֶן דְּטָמֵא, וְזֶה תָלוּי בְּצֵרוּף. וּמַה שֶּׁכָּתַב כַּשֶּׁלֶג וְנַעֲשָׂה כִקְרוּם, צָרִיךְ לוֹמַר דְּאַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר דְּרֵישׁ פֶּרֶק א' שֶׁהוּא תַנָּא קַמָּא נָקַט:
טו מוּכָח מִלְּשׁוֹנוֹ דְּרוֹצֶה לוֹמַר דְּרַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וְיַחְלִיט. וְכֵן מִדְּכָתַב לַחֲכָמִים יַסְגִּיר, מוּכָח דִּלְרַבִּי עֲקִיבָא יַחְלִיט. וְקָשֶׁה מִמַּתְנִיתִין דִּלְקַמָּן. וְצָרִיךְ עִיּוּן. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא גָרֵיס לְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן כְּלָל. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, דִּבְכַגְּרִיס מוֹדוּ כֻלֵּי עָלְמָא דַּהֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. וְהָכָא פְּלִיגֵי בְכַגְּרִיס וְעוֹד, וְהִסְגִּירוֹ, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ כָּנְסָה אוֹתוֹ וְעוֹד, וְהִסְגִּירוֹ שֵׁנִית, וְאַחַר כָּךְ פָּשְׂתָה אוֹתוֹ וְעוֹד. [וּמַתְנִיתִין ח' פֵּרוּשָׁא דְוּפָשְׂתָה וְכָנְסָה דְרֵישָׁא הוּא. וּלְשׁוֹן מְטַמֵּא, כּוֹלֵל הֶחְלֵט וְהֶסְגֵּר]. וְכָל הָנָךְ פְּלוּגְתַיְהוּ בְּסוֹף [שָׁבוּעַ ב'] וּלְאַחַר הַפְּטוּר: