עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א וּבְנִדָּה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, אָדָם מַשְׁמַע כָּל שֶׁהוּא מִין אָדָם אֲפִלּוּ קָטָן, דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר ל) וְנֶפֶשׁ אָדָם, וּבִקְטַנּוֹת מַיְרֵי. וְאִישׁ, לְמַעוֹטֵי אִשָּׁה מִפְּרִיעָה וּפְרִימָה:
ב תּוֹשָׁב. דְּדִינוֹ כְנָכְרִי זוּלַת לְהַאֲכִילוֹ נְבֵלוֹת וּלְהַחֲיוֹתוֹ. וּלְקַמָּן גַּבֵּי נִגְעֵי בְגָדִים לֹא קָאָמַר חוּץ מִגֵּר תּוֹשָׁב, וְגַם בְּנִגְעֵי בָתִּים כֵּן, מִשּׁוּם דְּנִגְעֵי הַגּוּף לֹא מִטַּהֲרוּ אֶלָּא בְקָרְבָּן, וְגֵר תּוֹשָׁב לָאו בַּר הָכִי הוּא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָתָם דְּגָזְרֵי בֵיהּ רַבָּנָן. מַהֲרַ"ם:
ג בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד לָאו דַּוְקָא שׁוֹטֶה, דְּצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא פִקֵּחַ קְצָת דְּמַסְבְּרוּ לֵיהּ וְסָבַר, אֶלָּא דִּלְגַבֵּי חָכָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שׁוֹטֶה קָרֵי לֵיהּ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
ה לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת הַנֶּגַע עִם הַבָּשָׂר שֶׁסְּבִיבָיו, כִּדְתַנְיָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים:
ו וּבְאוֹתוֹ נֶגַע נַמִּי מַשְׁכַּחַת דְּאֵין מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר, דְּאִם הִסְגִּירוֹ בְּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבְאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ נוֹלַד בּוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ מִחְיָה, אֵין מַחְלִיטוֹ, וְכִי אָזְלָא לַהּ הַמִּחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ לֹא מִחַיַּב קָרְבָּן אֶלָּא הֶסְגֵּר שֵׁנִי. הָרַ"שׁ: