עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
יד דְּאִי קָאֵי בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, פּוֹטְרוֹ. הָרַ"שׁ:
טו נִסְמַךְ. סְבָרָא הוּא בְכָל הָנֵי דִתְנִינַן שֶׁמְּבַטְּלִין סִימָנֵי הַטֻּמְאָה:
טז הַשְּׁחִין. וְקָשֶׁה, תֵּפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם שְׁחִין וּמִכְוָה שֶׁשֵּׂעָר לָבָן גַּם בָּהֶם סִימַן טֻמְאָה. וְיֵשׁ לוֹמַר, כְּגוֹן שֶׁהִיא מַכָּה טְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז וְנִתְפַּזְּרָה. פֵּרוּשׁ, שֶׁפָּשָׂה הַנֶּגַע לְתוֹכָהּ וְכִסָּה מִקְצָתָהּ, וְאַכַּתִּי נִשְׁאַר שִׁעוּר מִחְיָה דְּהַיְנוּ כָּעֲדָשָׁה בְּהִצְטָרֵף לְכֻלַּהּ מִחְיָה. וּבָא, פֵּרוּשׁ, אוֹ שֶׁבָּא הַשְּׁחִין. מַהֲרַ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח וְשׁוּב לֹא מְטַמֵּא בְמִחְיָה. מַהֲרַ"ם:
יט לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין אַאוֹ נִכְנַס וְכוּ' קָאֵי, אֶלָּא דְּנָקַט בְּמַאי דִּסְלִיק וּסְמִיךְ:
כ פִּסְיוֹן. מִשּׁוּם נִגְעֵי הַגּוּף נַקְטֵיהּ. וּבְנִגְעֵי בָתִּים [דִּבְהוּ נַמִּי מַיְרֵי] אֲפִלּוּ עָמַד בְּעֵינָיו טָמֵא:
כא וְאֵין כוּ'. אֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהֶם כַּגְּרִיס וְעוֹמֵד בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, נַמִּי הָוֵי לְהָקֵל, דַּהֲוֵי בְהֶסְגֵּר וְלֹא בְהֶחְלֵט, וּכְכָל הָנֵי דְּתָנֵי בְהֶדְיָא. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּעַל כָּל פָּנִים אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי וְנִתְמַעֲטָה, דְּאִם לֹא כֵן קָאֵי בְהֶחְלֵט, נָקַט וְאֵין כוּ' דְּפָטוּר לְגַמְרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: