עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
טו כְּלוֹמַר בַּטִּיט לְבַדּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו מַטְבִּילִין בּוֹ:
טז וְקָשֶׁה, דְּמִכָּל מָקוֹם מַאי מַהֲנֵי, הָא אָז לֹא הָיְתָה הַמִּטָּה כֻלָּהּ בַּמַּיִם וַאֲנַן כֻּלָּהּ בְּבַת אַחַת בָּעִינַן. וּלְשׁוֹן הָרֹא"שׁ, קָדְמוּ הַמַּיִם וְנָגְעוּ בְרַגְלֵי כוּ', וְאוֹתָן הַמַּיִם מְחֻבָּרִים לַמִּקְוֶה, הִלְכָּךְ לֹא הָוֵי חֲצִיצָה, כְּדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ח' הָאוֹחֵז בָּאָדָם כוּ' אִם הֵדִיחַ יָדָיו טְהוֹרִים:
יז כִּדְיָלְפִינַן בְּסִפְרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן מַאי אֲפִלּוּ, הָא דַוְקָא עֵצִים וְקָנִים. אֲבָל לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, לֹא מִבַּעְיָא אֲבָנִים אֶלָּא אֲפִלּוּ עֵצִים וְקָנִים שֶׁהַמַּיִם בֵּינֵיהֶם לָא חֲשִׁיב הֶפְסֵק וּמִצְטָרְפִין הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם לְאַרְבָּעִים סְאָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְחַלְּקוּ כָל הַמִּקְוֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם שֶׁבֵּין הַנְּצָרִים מְחַבְּרָן אֵין זֶה חִבּוּר כוּ' [וְכָל שֶׁכֵּן בַּאֲבָנִים]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט שֶׁיִּתְפְּחוּ. כְּלוֹמַר, שֶׁיַּעֲלוּ כְמִין תַּפּוּחַ וְיִהְיוּ עֲמֻקִּים מִצַּד אֶחָד וְטוֹבֵל בָּהֶם. הָרַ"שׁ:
כ וְלֹא הָוֵי כִמְהַוֶּה מִקְוֶה עַל יְדֵי דָבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה, מִידִי דַהֲוֵי אַטּוֹבֵל אֶת הַכְּלִי בְיָדָיו בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה, שֶׁאִם הֱדִיחָן, טְהוֹרִים, דְּהָכָא נַמִּי עִקַּר הַמִּקְוֶה בִּמְקוֹמוֹ וְהַגַּל לֹא נִתְלַשׁ לְגַמְרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: